הַדִּינוֹזָאוּרִים שָׁלְטוּ בְּכַדּוּר הָאָרֶץ בְּמֶשֶׁךְ מִילְיוֹנֵי שָׁנִים וְחָיוּ בִּסְבִיבוֹת מְגֻוָּנוֹת. חֵלֶק מֵהַמִּינִים, כְּמוֹ הַפְּסִיטָקוֹזָאוּרוּס, שִׂגְשְׂגוּ בְּמִדְבָּרִיּוֹת וּבַאֲזוֹרִים יְבֵשִׁים, בְּעוֹד שֶׁאֲחֵרִים הֶעֱדִיפוּ יְעָרוֹת צְפוּפִים. הָיוּ דִּינוֹזָאוּרִים שֶׁחָיוּ בְּאַקְלִים חַם מְאֹד, וַאֲחֵרִים שֶׁדַּוְקָא הִסְתַּדְּרוּ בִּמְקוֹמוֹת קָרִים.

מָה זֶה מְאֻבָּן?

כְּשֶׁאָנוּ מוֹצְאִים "עֲצָמוֹת" שֶׁל דִּינוֹזָאוּר, אֲנַחְנוּ בְּעֶצֶם רוֹאִים אֲבָנִים. בְּמֶשֶׁךְ מִילְיוֹנֵי שָׁנִים, הַחֳמָרִים שֶׁמֵּהֶם הָיוּ עֲשׂוּיוֹת הָעֲצָמוֹת הִתְחַלְּפוּ בְּמִינֵרָלִים מֵהָאֲדָמָה וְהִתְקַשּׁוּ – וְזֶה מָה שֶׁנִּקְרָא מְאֻבָּנִים.