כתב: ד"ר חיליק מרום, יו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים לחיות בית
שוקולד הוא ללא ספק אחד הממתקים האהובים עלינו ביותר. ואם משהו טעים לנו – יש לנו נְטִיָּה להציע אותו מיד גם לְחַיַּת הַמַּחְמָד שלנו. אבל חשוב לדעת שלא רק שזה אסור, זה גם עלול להיות מסוכן!
למה מסוכן? כי בשוקולד יש תֵיאוֹבְּרוֹמִין. זהו חומר מִמִּשְׁפָּחָה כִימִית שנקראת אַלְקָלוֹאִידִים אשר רעיל לבעלי החיים. אם הכלב אוכל שוקולד בכמות שעולה על היכולת שלו לְפַנּוֹת את התיאוברומין מגופו – הדבר עלול לגרום לו להקאות ושלשולים במקרה הקל, ולסכן את חייו במקרי ההרעלה החמורים יותר. חשוב לדעת שֶׁבְּמוּצְקֵי קָקָאוֹ ובשוקולד מריר יש הרבה יותר תיאוברומין, ולכן הם מסוכנים אף יותר.
חיות המחמד שלנו לא מודעות לסיכונים וגם לא יודעות להגן על עצמן – זה מסוג המקרים שבהם אנחנו חייבים להיות האחראים, ולמנוע מהן את האפשרות שֶׁיֵּחָשְׂפוּ לשוקולד וחלילה יורעלו. אז מה עושים אם במקרה הכלב או החתול שלנו אכלו שוקולד בכל זאת (ולא קובייה אחת, אלא יותר)?
שומרים את עטיפת האריזה, כי מופיע בה פירוט לגבי כמות מוצקי הקקאו והריכוז שלהם.
מתקשרים לווטרינר כדי שֶׁיֵּחָשֵׁב (לפי משקל הכלב/החתול והכמות שנאכלה) את הסיכון להרעלה.
במידת הצורך מגיעים מהר (לא יותר מארבע שעות מרגע האכילה) לווטרינר כדי שיוכל להזריק חומר שמעודד הקאה (כשמקיאים, פחות תיאוברומין נספג בגוף, והסיכון להרעלה פּוֹחֵת).
אם בכל זאת הכלב או החתול אכלו שוקולד ומופיעיםתַּסְמִינִים (רעד, חולשה, שלשולים, בחילות ועוד), יש להגיע בהקדם לאבחון ולטיפול רפואי אצל הווטרינר.
כדאי לדעת: תוכלו לפנק את חיות המחמד שלכם בחטיפים המותאמים להם והעשויים ממוצרים טעימים ובריאים להם.