התוכנית "עושים עסקים" של ארגון "יזמים צעירים ישראל" מעודדת בני נוער לחשוב ולהמציא בגדול, ומסייעת להם בצעדיהם הראשונים לקראת הקמת סטארט-אפ משלהם. פגשנו ארבעה ממשתתפי התוכנית. לא תאמינו מה הם המציאו!
כתבתה של מאיה בניטה, צילום: עופר חן, איור: שאטרסטוק
חשבתם פעם על רעיון לאיזו המצאה מהפכנית? כזאת שתשנה את העולם ותהפוך את החיים שלנו לנוחים וטובים יותר? אז תשמחו לדעת שאתם יכולים להפוך את הרעיון שלכם למציאות ואולי גם להקים חברת סטארט-אפ מצליחה!
הכירו את היזמים הצעירים איתי טבעון (בן 16, מבנימינה), מיקה רוט ברט (בת 16, מתל אביב), מייקי בר יעקב (בן 16.5, מרמת השרון) ותומר איבגי (בת 16, מחיפה) – שהשתתפו בתוכנית "עושים עסקים" של הארגון הבינלאומי "יזמים צעירים ישראל", שבה הם המציאו מוצרים שיכולים לפתור בעיות שעדיין אין להן פתרון.
איה פלוטו? באפליקציה
מיקה: "בעקבות שרפה שפרצה בבית של חבר בגלל מכשיר אייפד שהיה מחובר לחשמל והתחמם יותר מדי, החלטנו לפתח מוצר שימנע אסונות כאלה. 20 אחוזים מהשרפות מתרחשות בגלל קצר במוצרים חשמליים, והן גורמות לפגיעה בחיי אדם ולנזק כספי עצום".
למוצר שפיתחו מיקה וחבריה קוראים Fibi: מכשיר שמחברים אליו כל מכשיר אלקטרוני שזקוק להטענה. "המכשיר מודד את טמפרטורת המכשירים הנטענים, ואם הם מתחממים יותר מדי Fibi שולח התראה, מנתק את מעגל הטעינה ומחדש אותה רק אחרי שהמכשיר האלקטרוני מתקרר. המוצר שפיתחנו מציל חיים וידידותי לסביבה".
מייקי הגה פתרון מקורי לבעיה אחרת מוכרת: "אין באמת דרך טובה למצוא דברים שהלכו לאיבוד, אין פלטפורמה שמחברת בין מוצא למאבד – והחלטנו להקים פלטפורמה חברתית כזאת. התמקדנו בחיפוש ומציאת כלבים אבודים: פיתחנו קולר חכם עם ברקוד, שיש בו הפרטים האישיים של בעל הכלב. מי שמצא את הכלב יכול לסרוק את הברקוד ולאתר את הבעלים, שבמקביל מקבל התראה עם מיקום הכלב".
תומר: "לנו היה חשוב לעודד ילדים לאקטיביזם למען איכות הסביבה, ולתת לילדים שגרים בפריפריה את אותן הזדמנויות כמו לילדים שגרים במרכז הארץ. פיתחנו שירות שמציע תכנון, ארגון וניהול של האקתונים בנושא אתגרים סביבתיים (האקתון הוא אירוע תחרותי שמטרתו לייצר פתרונות חדשניים לבעיה מסוימת בזמן נתון), שיחבר בני נוער מכל רחבי הארץ, ויעניק הזדמנויות שוות לילדים מהפריפריה".
איתי: "ילדים רבים חוצים את הכביש בזמן כשהם גולשים בטלפון, ומסכנים את חייהם. פיתחנו אפליקציה שמזהה מעבר חציה ומכבה באופן אוטומטי את הטלפון של המשתמש, וכך היא יכולה להציל את חייו".
הצלחה בימי קורונה
הדרך מהרעיון לביצוע הייתה מאתגרת, במיוחד בתקופה הזאת. מיקה: "האתגר הגדול היה הקורונה. בגלל הבידודים והסגרים ניהלנו את החברה שלנו דרך הזום, וזה היה מאתגר. היה לנו גם אתגר טכנולוגי – המוצר שפיתחנו היה ברמה טכנולוגית גבוהה מאוד ולא היה לנו את הידע הנדרש. אז נפגשנו עם מהנדסי אלקטרוניקה ומעצבי מוצר מהבכירים ביותר בארץ ולמדנו בזמן התהליך איך להרכיב את המוצר".
מייקי: "היינו אמורים לגייס כספים ביריד מיוחד, אבל יום לפני המועד היריד נסגר בגלל הקורונה. בעקבות זאת הקמנו מיזם נוסף: בית ספר דיגיטלי. לימדנו יותר מ-60 תלמידים שיעורים במתמטיקה, אנגלית, בישול וציור תמורת תשלום כפי יכולתם, וכך גייסנו כסף עבור פיתוח המוצר".
תומר: "בגלל הקורונה לא יכולנו לערוך האקתון, אז הפתרון שלנו היה האקתון דיגיטלי בזום. באירוע השתתפו 50 ילדים מכל רחבי הארץ, והיה מוצלח מאוד. במהלך התוכנית כמה תלמידים עזבו את הקבוצה ונותרנו רק ארבעה. החברה שלנו הייתה על סף פירוק, אבל הצלחנו להתגבר על המכשול הזה בזכות עבודה קשה של כל אחד מאיתנו".
איתי: "היינו צריכים לבנות את האבטיפוס של המוצר במהירות. עבדנו קשה והצלחנו בתוך שבועיים לייצר מדבקה שכאשר הטלפון מתקרב אליה הוא נכבה אוטומטית. זה היה מאתגר, אבל הצלחנו".
פגישות עם משקיעים
"עושים עסקים", תוכנית הדגל השנתית של הארגון הבינלאומי "יזמים צעירים ישראל", מיועדת לתלמידי כיתות ה' עד י"ב, ופועלת בבתי ספר, מרכזים עירוניים ומתנ"סים בכל רחבי הארץ, ומתקיימת ב-120 מדינות ברחבי העולם. "התלמידים המשתתפים בתוכנית רוכשים כלים ומיומנויות אישיות ומקצועיות מעולם העבודה, האקדמיה, העסקים והטכנולוגיה", אומרת יעל חן, מנכ"לית הארגון. "המשתתפים מתנסים בהקמת מיזם אמיתי וחברה עסקית, החל בשלב מציאת פתרון לבעיה סביבתית וחברתית, דרך גיוס הון ראשוני, ניהול אסטרטגי, ניהול פיננסי, פיתוח מוצר, טכנולוגיות, סקרי שוק, שיווק וגיוס כספים, וכלה בכתיבת תוכנית עסקית ומצגת משקיעים".
ומי יכול להשתתף בתוכנית? כל אחד ואחת, ללא קשר להישגים הלימודיים. מנחי התוכנית, מספרת יעל, הם סטודנטים שעברו הכשרה בתחום והם מעניקים לתלמידים את הכלים להקמת החברה העסקית שלהם. בכל שנה יש כ-140 קבוצות שמכונות 'מיני-קומפני', והקבוצה שזוכה להישגים הגבוהים ביותר מתמודדת בתחרות בינלאומית מול מיזמים אחרים.
בימים אלה כמה מבוגרי "עושים עסקים" משתתפים בתוכנית "הסטארט-אפים ע"ש עוזיה גליל", שפותחה ומנוהלת על ידי יעל חן, ובה הם מקבלים הזדמנות לקדם את המיזמים שלהם ופוגשים משקיעים אמיתיים.
"זאת חוויה משנת חיים", מסכמת מיקה את התקופה. "את רוב החברים הטובים שלי הכרתי דרך התוכנית והגעתי למקומות שלא חלמתי שאגיע אליהם. המנחים והמורה המלווה היו בשבילי כמו אמא ואבא. נהניתי מהלמידה, מההשתתפות בתחרויות השונות ומהפעילויות. למדתי לכתוב תוכנית עסקית וקורות חיים ושיפרתי את האנגלית שלי".
מייקי: "רכשתי כלים רבים, כמו היכולת לעבוד מול אנשים והצגת הנושא בפני קהל. למדתי לקבל דעות שונות משלי ואיך להצליח לקום אחרי נפילה. היום אני עושה תואר במדעי המחשב בהתמחות סייבר באוניברסיטה הפתוחה, וזה בזכות הכלים שרכשתי בתוכנית".
איתי: "הייתי ממש ביישן אבל התנסיתי בעמידה מול קהל. קיבלתי כלים לחיים, ואני ממליץ מאוד לתלמידים אחרים להצטרף".
תומר: "התוכנית פיתחה את הביטחון העצמי שלי. הגעתי חסרת ביטחון ולא הייתי בטוחה שאוכל להשתלב. אבל בזכות התמיכה שקיבלתי מהמנחים הבנתי שזה המקום שלי והצלחתי לבלוט, ואפילו נבחרתי לאחת מעשרת המשפיעים של היזמים הצעירים ישראל".
ולא מדובר רק בעסקים. איתי, מיקי, תומר ומייקי משוכנעים שהמפתח לשינויים חברתיים ואקולוגיים, ולעתיד טוב יותר, טמון ביזמות של צעירים כמותם.
איתי: "החלום שלי הוא להקים סטארט-אפ מצליח שעוזר לייצר עולם טוב יותר. אני כבר מפתח שני מוצרים, ובהמשך שואף להמציא ולפתח מוצרים נוספים שתורמים לקידום רמת החיים של כולנו".
תומר: "בעבר חשבתי שאהיה אומנית – ציירת או מעצבת, אבל כשהתבגרתי הבנתי שגם בעולם היזמות יש יצירתיות, ושילוב בין יזמות לאומנות עשוי לספק אותי אפילו יותר. אני רוצה לקדם את האמונות והרעיונות שלי בעסקים שאזום בעתיד. להפוך את העולם למקום מכיל ושוויוני יותר. אני מקווה שהמיזם של הקבוצה שלי בתוכנית יצליח לקדם את השאיפה הזאת".
מייקי: "הספקתי להיות שותף בכמה מיזמים חברתיים, שסייעו ופתרו את בעיית הבדידות של בני נוער והוריהם בתקופת הקורונה. החלום שלי הוא להמשיך ליזום ולקדם רעיונות גדולים וחדשניים, שישפיעו, ישנו ויקלו על רבים את החיים, וירבו טוב בעולם".
מיקה: "תמיד רציתי להיות יזמית. זאת דרך חיים עבורי. אני חולמת לשפר את איכות חייהם של אנשים ומאמינה שאפשר להגשים חלומות גדולים. במציאות של היום אי אפשר להישאר אדישים לנעשה סביבנו. כבני אדם יש לנו אחריות חברתית וסביבתית. אני מאמינה בדור שלי, בראיית העולם שלו ובמוטיבציה הגבוהה שיש לו. אנחנו לא מתבוננים מהצד, אנחנו נוכחים, אקטיביים ופועלים בנחישות ליצירת עתיד טוב יותר".