למה אנחנו לא שוכחים איך רוכבים על אופניים?
כתבה: נטע סופר צור
כשאנחנו רוצים לבצע פעילות שלא עשינו הרבה זמן, לפעמים אומרים לנו: "אל תדאגו, זה כמו לרכוב על אופניים". רכיבה על אופניים היא רק דוגמה אחת לפעולות שאנחנו תמיד זוכרים איך לבצע, גם אם עברו שנים רבות מאז ביצענו אותן בפעם האחרונה. קיימות דוגמאות רבות נוספות לפעילויות כאלה, כמו למשל שחייה או נגינה, ולמעשה גם פעולות שאנחנו עושים כל הזמן בלי לחשוב עליהן, כמו דיבור והליכה, שכאשר היינו תינוקות לקח לנו הרבה זמן ללמוד לבצע אותן.
המשותף בין כל הפעולות שאנחנו תמיד זוכרים איך לבצע הוא העובדה שהן מערבות תנועה. למידה של תנועות שונה מלמידת ידע, הנרכשת בלימודים או בקריאה של כתבה בעיתון או בספר. הידע מגיע אלינו מבחוץ ונכנס לתוך המוח כדי להישמר בזיכרון, אבל למידת תנועות מגיעה מתוך המוח עצמו.
כאשר לומדים סוג חדש של תנועה, המוח צריך לתת הוראה לשרירים שונים רבים לפעול באופן מתואם. למשל, כשמנסים לשמור על שיווי משקל על האופניים ישנה מעורבות של שרירי הבטן והגב יחד עם שרירי הרגליים המדוושות והידיים שמחזיקות את הכידון. בכל פעם שאנחנו עושים טעות, המוח לומד לתקן את ההוראות, כך שבפעם הבאה נצליח טוב יותר. כאשר התנועה מתבצעת כמו שצריך, האזורים במוח שנתנו את ההוראות הנכונות מחזקים את הקשרים ביניהם, וכך התנועה נשארת בזיכרון כמעט לתמיד.