הידעתם שפלסטיק ניתן למיחזור? בניגוד לפלסטיק החד פעמי, פלסטיק רב שימושי ניתן למיחזור כמעט אינסוף פעמים וכל עוד לא נשליך מוצרים שאיננו צריכים לפח, ניתן למחזר אותם וכך לייצר מעגל של צריכה אחראית וסביבתית. מעבר לכך כדי להפיק זכוכית ומתכת צריך 80% יותר אנרגיה מאשר להפיק פלסטיק ולכן גם פליטות הפחמן מייצור הפלסטיק נמוכות יותר. ובנוסף המיחזור של פלסטיק הרבה יותר נגיש ודורש פחות אנרגיה. יפתח סחר, מנכ"ל משותף "כתר" ומנהל הקיימות בקבוצה הגלובלית, מפליא ליישם את החזון הסביבתי של החברה.
הגיע הזמן להודות באמת: הסיבה לכך שבשנים האחרונות, עם התגברות המודעות לסביבה ולקיימות, הפך הפלסטיק לאויב האכזר ביותר של כדור הארץ היא הכחשה קולקטיבית. לא נוח לנו, בני האדם, להודות בכך שהאויב האמיתי הוא אנחנו, המשליכים אותו לאוקיינוסים, טומנים אותו באדמה ומרבים להשתמש בכלים חד-פעמיים שמשום מה אנחנו עדיין, למרות כל האזהרות שכדור הארץ מציג בפנינו, מתעקשים לייצר ממנו.
"ב-99 אחוזים ממקרי הזיהום שקשור לפלסטיק מדובר במוצרים חד-פעמיים שלא נועדו להתמחזר", אומר יפתח סחר, מנכ"ל משותף של כתר ישראל (לצד אודי שגיא) ואחראי על תחום הקיימות בחברת כתר העולמית, שצמח והשתכלל מאוד בשנה האחרונה. כתר פלסטיק, לצורך העניין, לא מייצרת מוצר אחד שהוא חד-פעמי. המטרה של כל המוצרים שלנו היא שהם יחזיקו מעמד במשך שנים רבות אצל הצרכן, אפילו לכל החיים".
בצורתו הזאת, שנועדה לשימוש ארוך טווח, פלסטיק הוא חומר בעל יתרונות לא מעטים על פני חומרים "מתחרים" כמו מתכת או זכוכית. "קודם כל הוא יותר קל משני החומרים האלה וצריך פחות אנרגיה כדי לשנע אותו", מסביר סחר. "מעבר לזה, כדי להפיק זכוכית ומתכת צריך 80 אחוזים יותר אנרגיה מאשר להפיק פלסטיק ולכן גם פליטות הפחמן מייצור הפלסטיק נמוכות יותר. גם המחזוּר של פלסטיק הרבה יותר קל ונגיש, ודורש פחות אנרגיה".
נכון להיום, יותר מ-40 אחוזים מהמוצרים של כתר מבוססים על חומרי גלם ממוחזרים, כשהמטרה שם היא להגיע לכ-55 אחוזים עד לשנת 2025 – כלומר, למצב שבו רוב מוצרי החברה – להזכירכם, חברה המתמחה ברהיטי פלסטיק – יהיו בנויים מחומר גלם ממוחזר. יעד שאפתני, אבל בהחלט בר השגה ואפילו הגיוני לגמרי מבחינה כלכלית: המודעות ההולכת וגוברת של האנושות לקיימות ולשמירה על הסביבה הופכת פריטים ומוצרים שעומדת מאחוריהם אג'נדה דומה למבוקשים במיוחד ולבעלי ערך מוסף.
בכתר מודעים היטב, כמובן, גם לכך – מה שמזרז מאוד את המהלכים הירוקים של החברה, שבשנת 2019 החלה לפרסם דו"ח קיימות רשמי. "הדבר הראשון שקופץ לעיניים בחברה כמו כתר, שקוראים לה גם כתר פלסטיק, הוא הנושא של חומר הגלם", מסביר סחר. "כבר שנים אנחנו משתמשים בחומר גלם ממוחזר מסיבות שונות, מייצרים רק מוצרים מתמחזרים וממחזרים את כל הפסולת שנוצרת בתהליך הייצור שלנו. הפוקוס שלנו על זה מאוד התגבר לאחרונה והחשיבות עוד יותר מובנת לנו".
צילום: ארז ביט
חומר מבוקש
מהפכת הקיימות הביאה לשינוי תפיסתי בנוגע לחומר גלם ממוחזר: אם בעבר הוא היה נחשב לפחות ערך, שכן הוא מבוסס על "פסולת" ועל "שאריות", כעת, כאמור, המעמד שלו שונה: הוא אולי עדיין נחשב נחות מבחינה טכנולוגית, אבל יתרונותיו הסביבתיים נתפסים כחשובים יותר ולכן הוא יוקרתי ומבוקש. "כל בעל מפעל היה מעדיף לייצר עם חומר גלם בתולי, מקורי, וזה גם יותר זול", אומר סחר. "בכתר מייצרים 120 אלף טונות בשנה מחומר גלם ממוחזר. אנחנו בעצם מונעים כך מ-120 אלף טונות בשנה להגיע למקום לא ידוע – כלומר, לזהם את הסביבה. בתחום הזה כתר היא החברה הגדולה בעולם. אף חברה בתחום מוצרי הצריכה לא ממחזרת כל כך הרבה בשנה".
חומרי הגלם הממוחזרים נמצאים במוצרים רבים של החברה: מערכות לריהוט גינה, עציצים, קופסאות לאחסון מזון (שעומדות בכל התקנים הדרושים לכך), וכן, גם הכיסאות הלבנים. "אנחנו מאמינים שנגיע ליעד של 55 אחוזים חומרים ממוחזרים עד 2025, אבל זה מאוד מורכב. בשנים האחרונות נהיה מסובך מאוד לשים יד על מקורות של חומרי גלם ממוחזרים כיוון שהביקוש לכך רק עולה ועולה. לכן, יש לנו שיתופי פעולה עם חברות של חומרי גלם ממוחזרים ואנחנו תמיד עם היד על הדופק".
אף על פי שפלסטיק לשימוש לטווח ארוך אינו הבעיה, בכתר מעוניינים להיות מה שנקרא "חלק מהפתרון". "הסיפור הבעייתי הוא איסוף מוצרי הפלסטיק שאינם בשימוש, או שסיימו את חייהם, מהבתים של האנשים שרוצים להיפטר מהם", אומר סחר. "בחצי השנה האחרונה התחלנו בשיתופי פעולה עם עיריות בישראל כדי שנוכל לבצע את זה באופן יעיל. כבר היום תושבי קריית אונו, לדוגמה, יכולים להרים טלפון לעירייה ולבקש שיבואו לאסוף מהם את מוצר הפלסטיק שאינו בשימוש. שבעה טונות פלסטיק נאספו רק מתושבי קריית אונו בדרך הזאת ואנחנו יצרנו מהם חומרים חדשים. אחרת, כל הפלסטיק הזה היה מוטמן באדמה, עם כל ההשלכות הסביבתיות שיש לזה".
נכון, טרנד הקיימות לא נולד היום, הוא איתנו כבר כמה שנים טובות, אבל קשה להגדיר את המהלכים האחרונים של כתר כקפיצה על העגלה: החברה עשתה שימוש בחומרי גלם ממוחזרים ויצרה פריטים מתמחזרים לפני שזה נהיה "אופנתי" וללא ספק לפני שהשקעה בתחום גם השתלמה מבחינה עסקית.
"ב-2019 חל מהפך בתפיסה של הצרכנים ושל כוחות השוק", אומר סחר. "צרכנים הפכו להיות הרבה יותר מודעים לקיימות, לפגיעה בכדור הארץ ולפעולות מזיקות, וכחלק מזה הם התחילו להסתכל על ארגונים ולעקוב אחר ההתנהגות הסביבתית שלהם. היום צרכנים לא בודקים רק מה הם קונים אלא גם ממי הם קונים. לפני שהם קונים משהו, הם רוצים לוודא שמאחורי המוצר עומדת חברה שמחויבת לקיימות ואינה פוגעת בסביבה. יש היום יותר ויותר צרכנים כאלה – והמגמה צפויה להתרחב עוד ועוד.
במילים אחרות, מה שסחר אומר זה שיש במהלכים כאלה גם היגיון כלכלי. "זה ממש הולך ונהיה גורם משמעותי מבחינה עסקית – ואני מאוד שמח שזה קורה, כי היה לנו קשה מאוד עם זה", הוא מסכם. "חצבנו בסלע. עכשיו, כשיש הלימה בין התפיסה שלנו לתפיסה הציבורית, זה נהיה יותר פשוט. כולנו מבינים היום שקיימות חייבת להיות בראש סדר העדיפויות ואני מקווה מאוד שזה יישאר ככה".
