לאוס

לאוס היא המדינה היחידה בדרום מזרח אסיה שאין לה מוצא לים. כמעט שלושה רבעים משטחה של לאוס מכוסים בהרים וגבעות מיוערים, תלולים מכדי שיהיה ניתן לחיות עליהם. גם הנסיעה על פני השטח קשה.

נהר המֶקונג הוא חיוני כמסלול תעבורה לנוסעים ולמטען, כמקור חשמל בסכרים, כמקור מים לגידולים חקלאיים, וכבית לדגים, שהם מרכיב חשוב במזונם של הלאוטים. ישנן שלוש רמות בין ההרים ובין נהר המקונג: רמת זַיָאנגיאֶן, רמת חַמוּאָן ורמת בּוֹלַאווֶן.

רמת זַיָאנגיאֶן היא הגדולה ביותר, אך רמת בּוֹלַאווֶן, הסמוכה לקמבודיה, מספקת יותר אדמות חקלאיות פוריות שבהן מגדלים קפה, תה, אורז, תותים ואננס. אזור השפלה הוא החיוני ביותר לתושבי לאוס. שם מציף נהר המקונג את האדמה, המספקת חומרים מזינים עשירים שמאפשרים לגדל אורז וגידולים אחרים בכמות שמספיקה להאכיל את המדינה כולה במשך שנה אחת.

רוב אוכלוסייתה של לאוס חיה לאורך הנהר, שמתעקל לאורך יותר מ-4,180 קילומטרים מסין דרך לאוס ודרום וייטנאם אל האוקיינוס. רק 10 אחוזים משטח המדינה הם בגובה של פחות מ-183 מטרים, והפסגה הגבוהה ביותר, פוּ בִּיָה, היא בגובה של 2,817 מטרים.

רוחות המונסון נושבות ברחבי לאוס פעמיים בשנה. ממאי עד אוקטובר מביאות רוחות המונסון מהאוקיינוס ההודי גשמים עזים ששוטפים את המדינה הטרופית החמה. ואז משנה הרוח את כיוונה ומביאה מנובמבר עד אפריל רוח חמה ויבשה מסין.

מזג האוויר הטרופי הלח, פני השטח הסלעיים והיערות הצפופים מספקים בית גידול טבעי לבעלי חיים רבים. הפנדה הזנובה, שהיא קרובת משפחה של הרָקוּנִים ולא של הפנדות הענקיות, חיה ביערות של צפון לאוס.

מינים אחדים, כמו הפיל ההודי, הפנדה הזנובה, שפמנון המֶקונג הענקי, הטיגריס והנימרון, נמצאים בסיכון, ככל שיותר אדמות, יערות ומכרות עשירים במשאבים נמכרים למדינות שכנות.

הארץ מאבדת את יערותיה ורק 42 אחוזים משטחה נותרו מיוערים, לעומת 70 אחוז, כפי שהיה בעבר. שטח השימור הגדול ביותר בלאוס, הנקרא נקאי-נאם תֵּאוּן, משתרע על פני 3,700 קמ"ר ומשמש בית ליצורים נדירים, כולל דוב ההימלאים, הידוע גם כדוב הירח, והסאולה, מין בקר נדיר שנראה כמו אייל.

אחד הנחשים המסוכנים ביותר בעולם, רב-הפתן המלכותי שאורכו 4 מטרים, חי בלאוס. הנחשים הם חלק מחיי היומיום בלאוס, ואנשים מוצאים נחשים כמעט בכל מקום. דולפין האירוואדי הנדיר חי בשלוחותיו המזרחיות של נהר המקונג, אך הוא נמצא בסיכון בגלל זיהום המים ורשתות הדייגים.

כ-9.5 מיליון ליטרים של מים זורמים ממפלי קון שליד קמבודיה בכל שנייה – כמעט כפול מהכמות שזורמת ממפלי הניאגרה.

בני אדם חיים בעמק המקונג מזה כ-10,000 שנה. המתיישבים הראשונים היו קרובים של שבטי הקְמֶר שעדיין חיים בקמבודיה. ב-1353, נסיך לאוטי בשם פָה נְגוּם שב ללאוס, הכתיר את עצמו למלך וקרא לארץ בשם שאנג, "ממלכת אלף הפילים".

ב-1779 השתלטו הסיאמים על רוב שטחה של לאוס (סיאם ידועה כיום כתאילנד). ב-1893 השתלטו מתיישבים צרפתים על האזור ואלצו את הסיאמים לסגת מחלקו המערבי של נהר המקונג. הם איחדו את הארץ ונתנו לה את השם לאוס.

הצרפתים המשיכו לשלוט בלאוס עד 1945, ואז השתלטו עליה היפנים לתקופה קצרה. ב-1953 העניקו הצרפתים ללאוס עצמאות מלאה, ובסופו של דבר נאלצו העסקים הצרפתיים לעזוב אותה. מדינות רבות המשיכו להשפיע על הנעשה בלאוס.

ארצות הברית האמינה שלאוס היא מדינת מפתח במאבק בין הקומוניזם לקפיטליזם. חבריה של קבוצה שנקראה "פאתט לאוס" מרדו נגד תמיכתה של ארצות הברית בממשלת לאוס, והם לחמו לצד צפון וייטנאם הקומוניסטית נגד דרום וייטנאם שנתמכה בידי הצרפתים. תושבים רבים נמלטו מלאוס במהלך מלחמת וייטנאם, לאחר שהמלחמה גלשה מווייטנאם אל תוך לאוס.

לאוס היא אחת המדינות העניות ביותר בעולם. על אף שלתושביה יש מעט מאוד רכוש פרט למזונם, האמונה הבודהיסטית מסייעת להם למצוא אושר בחיים הפשוטים. רובם חיים בקהילות כפריות קטנות ליד הנהר.

המשפחה כולה עובדת קשה כדי לגדל מזון שיספיק לה למחייה. לרוב התושבים אין מים זורמים בבתיהם, והם נאלצים לסחוב דליי מים מהנהר אל בתי העץ הקטנים שלהם, כדי לבשל, לשתות ולהתרחץ.

בלאוס ובארצות דרום מזרח אסיה האחרות, התושבים משחקים בספורט שנקרא קטאו. המשחק דומה במקצת לכדור-עף, אך לשחקנים אסור להשתמש בידיים, ובמקום זאת עליהם לבעוט בכדור קטן וחלול העשוי מחזרן (במבוק) קלוע אל מעל רשת גבוהה. הלאוטים אוהבים גם לצפות בקרבות של חיפושיות קרנפיות. אנשים מתערבים על איזו חיפושית תישאר עומדת הכי הרבה זמן.

זמן קצר לאחר שזכתה לאוס בעצמאות מצרפת ב-1953, פרצו בה מהומות. ב-1975 תפסה הקבוצה הקומוניסטית פאתט לאו את השלטון, בעזרתה של צפון וייטנאם. לאוטים רבים נמלטו ורבים התיישבו בארצות הברית. לאוס היא אחת המדינות המעטות שנותרו קומוניסטיות. כלכלתה מעוכבת בגלל כבישים עניים, היעדר רכבות וגישה מוגבלת לחשמל.