קובה

קובה היא האי הגדול ביותר בים הקריבי. היא ושכנותיה מהוות את קבוצת האיים האנטילים הגדולים, שרשרת איים שנוצרה לפני מיליוני שנים עקב התנגשות של שני לוחות טקטוניים ממעטפת כדור הארץ.

קובה היא אי צר וארוך. היא משתרעת לאורך 1,200 קילומטרים ממזרח למערב, אך רוחבה הוא 100 קילומטרים בלבד ברוב המקומות.

כשליש משטחה של קובה מכוסה בהרים וגבעות. שני השלישים הנותרים של האי הם מישורים ושפלות המשמשים בעיקר לחקלאות.

בקובה סביבות גידול רבות ושונות, החל ביערות הרריים וג'ונגלים וכלה באזורים עשבוניים. יש בה אפילו מדבריות קטנים. המערכות האקולוגיות האלו, השונות זו מזו, משמשות בית לצמחים ובעלי חיים ייחודיים, המצויים רק בקובה.

הרבה יצורים מעניינים חיים ביערותיה הצפופים של קובה. המפורסם שבהם הוא הקוליברי הזעיר, העוף הקטן ביותר בעולם. קוליברים זעירים מגיעים בבגרותם לאורך של חמישה סנטימטרים בלבד. גם הצפרדע הקטנה ביותר בעולם חיה בקובה.

תושביה המקוריים של קובה היו בני הסיבוניי ובני הגואנחטביי. לפני כאלף שנים השתלטו בני הטאינו מוונצואלה על האי. ב-1511 הביסו כוחות ספרדיים את בני הטאינו והפכו את האי למושבה ספרדית.

הספרדים כפו על רבים מבני הטאינו לעבוד עבורם כעבדים. רובם מתו מעבודה קשה מדי ומהמחלות שהביאו איתם הספרדים. מאות אלפי עבדים אפריקניים הובאו אז לקובה, בעיקר כדי לשתול ולקצור את קנה הסוכר.

ב-1898 סייעו כוחות אמריקניים לגרש את הספרדים מקובה, וב-1902 זכתה קובה בעצמאות. אך לארצות-הברית הייתה עדיין השפעה רבה על האי. ב-1959 השתלטו על קובה מהפכנים קומוניסטיים בהנהגתו של פידל קסטרו.

שילוב תרבויותיהם של הילידים, האפריקאים והאירופאים בקובה העניק לאי תרבות עשירה ותוססת הידועה בעולם כולו. להגעת הקומוניזם לקובה הייתה השפעה גדולה על התושבים, הן לטובה והן לרעה.

ההיסטוריה של קובה משתקפת באוכל, בשפה, באמנות, ומעל לכול במוזיקה שלה. בהוואנה ישנן הופעות מוזיקליות בכל מקום במהלך כל השנה. הסגנון המוזיקלי העיקרי בקובה נקרא סון, והוא משלב מקצבי תוססים עם גיטרה קלאסית.

בניגוד לרוב ארצות אמריקה הלטינית, הספורט הפופולרי בקובה אינו כדורגל, אלא בייסבול. הבייסבול הגיע לקובה מארצות-הברית בשנות ה-60 של המאה ה-19. כוכבי בייסבול רבים ברמה בינלאומית היו קובנים, ונבחרת הבייסבול הלאומית של קובה היא מהטובות בעולם.

קובה היא מדינה סוציאליסטית המונהגת בידי המפלגה הקומוניסטית של קובה. הקובנים בוחרים את מנהיגיהם, אך המפלגה הקומוניסטית היא המפלגה החוקית היחידה. פידל קסטרו כיהן כנשיא, ראש ממשלה ומפקד הכוחות המזוינים עד פברואר 2008, ואז פרש עקב מחלה ממושכת.

ארצות הברית הייתה עוינת כלפי קובה מאז השתלטותם של הקומוניסטים. קובה ניהלה קשרים הדוקים עם רוסיה עד התפרקותה של ברית-המועצות ב-1991. הניתוק מרוסיה גרם למשבר כלכלי בקובה, שהסתמכה עד אז על סיוע ממנה.