באיזו שעה קמתם הבוקר? מתי החוג מתחיל? החיים שלנו מִתְנַהֲלִים סביב הזמן  כל הזמן! אבל מי קבע כיצד יימדד הזמן ואיך? לצורך קריאת הכתבה הבאה תִּזְדַּקְּקוּ לשש דקות בערך 

כתבה: מאיה בניטהאייר: מורן ברק 

 

בלילה שבין 31 בדצמבר ל-1 בינואר, מיד לאחר חֲצוֹתנחגגה ברוב ארצות העולם תחילתה של השנה הָאֶזְרָחִית החדשה: 2022. אבל מי קבע בכלל כמה זמן נמשכת שנה? וחודש? ויום? ואפילו דקה? וגם באיזו עונה בשנה אנחנו נמצאיםכל השאלות הללו מתייחסות לזמן. כל היום אנחנו עסוקים בזמן וּמִתְנַהֲלִים לְפִיו  אנחנו צריכים ללכת לישון ולהתעורר בזמן, לאכול בזמן, להגיע בזמן לבית הספר ולא לְאַחֵראנחנו גם מתכננים תוכניות לעתיד ואז ממתינים שהזמן של האירוע שאנחנו מחכים לו יגיע. אבל מהו זמן בעצם

מקור המילה "זמן" בְּפּרְסִית עתיקהפירוש המילה "זמאןבפרסית הוא "זה שהולך". במרוצת ההיסטוריה מדענים התווכחו לגבי ההגדרה של זמןרבים מהם הסכימו שהזמן הוא הַמֵּמַד הרביעי  לצד עומק, אורך ורוחב. כך או כך, ניתן להסכים שזמן הוא רק הַתְּפִיסה שלנו. הוא לא דבר מוּחָשִׁי (כלומר אי אפשר ממש לגעת בו), אלא משהו שבני האדם המציאו כדי לארגן בצורה נוחה יותר את חייהם. 

איך מודדים זמן?
בעבר היה נהוג למדוד את הזמן לפי מַחְזוֹרִיּוּת בַּטֶּבַע ולחלק אותו לפי יום ולילה. כאשר השמש זרחה בני האדם עבדו וכאשר היא שקעה הם הלכו לישון. הַחֲבָרוֹת המסורתיות וְהַחַקְלָאִיּוֹת מדדו את הזמן לפי עונות השנה שהשפיעו על העבודה החקלאית, ואת השנים לפי שנת בַּצֹּרֶת שבה לא ירד הרבה גשם, או שנת שפע שבה היבולים צמחו. עם הזמן החברות הַתַּעֲשִׂיָּתִיּוֹת החלו למדוד את הזמן בעזרת חלוקה לשעות, דקות ושניות, ובהתאם לתפיסת הזמן הגדירו את שעות העבודה במפעלים. 

דַּת הַנַּצְרוּת הייתה זו שהחלה לחלק את הזמן לפי שנים, ויצרה את הַלּוּחַ הַגְּרֶגוֹרְיָאנִי – לוח שנה אזרחי לקביעה של אירועים כמו ערב השנה החדשה. אנשים בכל העולם, בהם גם בישראל, משתמשים עד היום בלוח השנה הזה לקביעה של מועדים שונים. 

המקום שבו נוהגים למדוד את הזמן ברחבי העולם הוא גְּרִינִיץ'. גריניץ' הוא מִצְפֵּה כּוֹכָבִים הממוקם בְּלוֹנְדוֹן שֶׁבְּאַנְגְּלִיָּהוממנו עובר קו האורך 0 שמכונה גם קו גריניץ'. בצד אחד של קו האורך נמצא חצי הכדור המערבי ובצד השני חצי הכדור המזרחי. שעון גריניץ', הנקרא בקיצור GMT, מוֹרֵה על השעה במדינות שנמצאות על קו האורך, ובהתאם לכך על השעה במדינות המרוחקות מקו האורך. אנגליה ממוקמת על קו האורך, ולכן השעון המקומי שלה זהה לשעון גריניץ'. לעומת זאת ישראל מרוחקת יותר מקו האורך, ולכן כאשר באנגליה השעה היא 12:00 לדוגמה – בישראלשבה השעון GMT+2, השעה היא 14:00. 

השעון – אז והיום 
השעון הוא מַד זְמַן שֶׁמְּאַפְשֵׁר לנו לדעת מהי השעה באותו רגע במקום שבו אנו נמצאים. השעון מודד את הזמן לפי שעות, דקות ושניות בתצוגה של 24 שעות או 12 שעות. השעון הקדום ביותר היה שעון השמש. בני האדם נעצו אבן באדמה, ובהתאם לצל שנפל על האבן הם יכלו לְשַׁעֵר באופן לא ממש מדויק מהי השעה. לאחר מכן הגיע שעון החול, המורכב משני מְכָלִים קטנים שאחד מהם ממולא חול היורד למכל שֶׁמִּתַּחְתָּיו לאחר פרק זמן מסוים. בהמשך נעשה שימוש בשעון נר – נרות שלאורכם היו שְׁנָתוֹת לציון הזמן, וככל שֶׁשַּׁעֲוַת הנר נָמְסָה כך היה ניתן לדעת מה הזמן שחלף. במאה ה-14 החלו הַמִּצְרִים לעשות שימוש בשעון מים שהיה בנוי ממכל גדול מלא במים. בתחתית המכל הותקן צינור, ובכל שנייה זרם ממנו זרם דק של מים. הזמן נמדד בהתאם לקצב זרימת המים.  

השעון המודרני הומצא במאה ה-16 ונקרא שעון כיס. ממש כפי ששמו רומז, אנשים נהגו להניח אותו בכיס הַמִּקְטֹרֶן שלהם, והיה צורך לכוון את השעון פעם ביום על מנת שיעבוד. בשנת 1867 הומצא שעון היד, שמאפשר לענוד אותו על פרק היד באמצעות רצועה או צמיד. בתחילת דרכו היה צורך למתוח את הקפיץ של השעון כדי שיפעל, אבל בהמשך השעון פעל באופן אוטומטי. כיום השעונים נחשבים אביזר אופנתי, וקיימים שעונים בכל מיני עיצובים וסגנונות, כמו שעון מים שעובד גם מתחת למים ושעון שזוהר בחושך. בשנים האחרונות נפוצים השעונים החכמים, והם משוכללים ממש כמו הטלפון החכם שלנו. הם לא רק מראים את השעה אלא גם יכולים למדוד את הדופק שלנו, להציג לנו תזכורות להכין שיעורי בית ואפילו להשמיע לנו מוזיקה שאנחנו אוהבים. 
אגב, קיימים אנשים בעלי יְכֹלֶת מֻפְלָאָה להרגיש באופן טבעי כמה זמן עבר ומה השעה גם בלי להביט בשעון! מכירים כאלה? 

מסע בזמן 
דמיינו שהייתם יכולים לקפוץ 50 שנים קדימה ולהגיע לעתידואולי אתם חולמים בכלל לחזור אחורה בזמן לתקופה של הַדִּינוֹזָאוּרִים? מדענים רבים עסקו בְּתֵּאוֹרְיוֹת הקשורות למסע בזמן – היכולת לנוע קדימה או אחורה בזמן. פִיזִיקָאִים טוענים שמסע בזמן איננו אפשרי משום שכדי שנוכל לחזור אחורה בזמן או לנסוע לעתיד, אנחנו צריכים מעין גשר שדרכו נוכל לעבור בין שתי נקודות זמן שונות בהיסטוריה, כמו למשל "חור תולעת". חור תולעת הוא מושג שאותו הָגָה גְּדוֹל הַפִיזִיקָאִים, אלברט איינשטייןייתכן שדבר כזה יוכל לאפשר מַעֲבָר בין שתי נקודות מרוחקות במרחב ובזמן ויפעל כמו מכונת זמן, אך ככל הידוע לנו כיום, לצערנו זה בלתי אפשרי, משום שאין דרך מעשית ליצור חורי תולעת גדולים עד כדי כך שיאפשרו לבני אדם לעבור דרך ממדי הזמן. עם זאת, אם בני האדם יצליחו להגיע למהירות תנועה שקרובה למהירות האור או להתקרב לשדה כבידה חזק מספיק, יהיה ניתן בעתיד לצאת למסע בזמן. 

אבל מה יקרה אם…? 
מסע בזמן עשוי לעורר כל מיני בעיות שמנוגדות להיגיון, ומצבים שלא יכולים להתרחש בשל שינוי של אירועים שהתרחשו בעבר. אחד מֵהַפָּרָדוֹקְסִים הללו של מסעות בזמן הוא פָּרָדוֹקְס הַבְּלִיָּה. נניח שבניתם מכונת זמן ולקחתם איתכם את הצעצוע האהוב עליכם, לתקופה שבה עוד לא היה קיים בכלל, ונתתם אותו לאני שלכם מאותה תקופה בעבראתם (מהעבר) כמובן התלהבתם מאוד מהצעצוע והחלטתם לשחק בו כל הזמן, אבל באיזשהו שלב שוב תיבנה מכונת זמן ושוב אותו צעצוע יגיע לעבר וכן הלאה, ובסוף הוא עלול להיות דהוי בשל פגעי הזמן, ואז גם לא תתרשמו מהצעצוע יותר, ואז כל המסע שלכם אחורה בזמן כבר יהיה למעשה חסר טעם. 

פרדוקס נוסף הוא פרדוקס הלולאה. נניח שחזרתם אחורה בזמן עם כל תווי היצירה של הַסִּימְפוֹנְיָה הַתְּשִׁיעִית שֶׁל הַמַּלְחִין לודוויג ואן בטהובן. הגעתם לתקופה שבה בטהובן עדיין לא נולד, אז אתם מפרסמים בשמו של בטהובן את היצירות שלו. אם בטהובן לא היה קיים אבל היצירות שלו פורסמו, אז מי בעצם יצר את היצירות האלו?

פרדוקס שלישי הקשור למסעות בזמן הוא מכונת מגלה העתידות. נניח שהייתם יכולים לראות מה יקרה בעתיד שלכם בעוד שבוע, והייתם אתם מגלים שנכשלתם במבחן בהיסטוריה. אז אתם משנים את העתיד בכך שאתם לומדים כמו שצריך למבחן ומקבלים 100. כעת נשאלת השאלה  אם שיניתם את העתיד, איך ייתכן שהמכונה הראתה שנכשלתם? מבולבלים? גם אנחנו!

שעון הקיץ ושעון החורף 
רוב מדינות העולם מנהיגות את שעון הקיץ, ואצלנו בישראל נהוג להחליף את שעון החורף בשעון קיץ מדי חודש מרץ. שעון קיץ הוא למעשה הזזת השעון קדימה, בעוד שעון החורף הוא הזזת השעון אחורה. בקיץ, כשמזיזים את השעון קדימה, אנחנו נהנים משעה נוספת של אור בחוץ. כך למשל בשעה שש בערב בקיץ עדיין יש אור ואנחנו יכולים לצאת החוצה ולשחק, ולעומת זאת בחורף בשעה הזאת כבר חשוך. הוגה שעון הקיץ היה נְיוּ זִילַנְדִּי ששמו ג'ורג' ורנון הדסון. הוא הציע לשנות את השעון לשעון קיץ בשנת 1895, אולם הוחלט להנהיג אותו רק לאחר מלחמת העולם הראשונה – תחילה בגרמניה ולאחר מכן בכל העולם. שעון הקיץ מאפשר לחסוך בחשמל משום שככל שאנחנו נהנים מיותר אור טבעי, אין צורך להדליק תאורה. בדרך זו הוא גם שומר על הסביבה ותורם לכלכלה. אנחנו בעד שכל השנה יהיה שעון קיץ, ואתם?

מהו ג'ט לג? 
גֶ'ט לֶג, או בעברית יַעֶפֶת, היא תופעה המתרחשת כאשר אדם טס למדינה שבה יש אֵזוֹר זְמַן שׁוֹנֶה מהאזור שבו הוא גר. אם נניח טסתם מישראל לארצות הברית, הגוף שלכם עדיין רגיל לזמן של ישראל. אזורי הזמן של ארצות הברית וישראל הפוכים, וכשבישראל ישנים, בארצות הברית הבוקר עולה וקמים לבית הספר. משום כך, כשתהיו בארצות הברית ייתכן שתחושו עייפים במהלך היום וְעֵרָנִיִּים בלילה. בדרך כלל התופעה הזאת מסתדרת אחרי כמה ימים, כשהגוף מִסְתַּגֵּל לאזור הזמן החדש. 
 

משחקים

קידס שלנו