ההתיישבות האנושית הקדומה ביותר ברוסיה קמה בסביבות שנת 500 לספירה, כאשר סקנדינבים נדדו דרומה לאזורים שסביב נהר הוולגה העליון. מתיישבים אלה התערבבו עם הסלאבים מהמערב, ובנו מבצר שברבות הימים הפך לעיר האוקראינית קייב.
קייב התפתחה לאימפריה ששלטה על רוב שטחה של רוסיה האירופית במשך 200 שנה, ואז התפצלה לאוקראינה, בלרוס ונסיכות מוסקבה. מוסקבה, בירתה של הנסיכות בשם זה, נותרה עיר סחר קטנה עד המאה ה-13, כאשר פלישות המונגולים בדרום גרמו לאנשים לנוע צפונה ולהתיישב בעיר.
ב-1547 הפך שליט נסיכות מוסקבה, איבן הרביעי, לצאר הראשון של רוסיה, לאחר שגירש את המונגולים מקייב ואיחד את האזור. ב-1682 הוכתר פטר הגדול לצאר בגיל עשר, ובמשך 42 שנה עמל להפוך את רוסיה למודרנית ואירופאית יותר.
ב-1917 הדיחו הרוסים, שלא היו מרוצים מהממשל, את הצאר, והקימו ממשלה נבחרת. אולם כעבור חודשים ספורים תפסה קבוצה קומוניסטית בשם בולשביקים את השלטון. מנהיגם, ולדימיר לנין, יסד את "ברית הרפובליקות הסובייטיות הסוציאליסטיות" (ברית המועצות), שכללה את רוסיה ועוד 11 מדינות.
ברית המועצות לחמה לצידה של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, אך היחסים בין שתי המעצמות ובעלות בריתן הפכו להיות מתוחים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה ב-1945. מתחים אלה הובילו למלחמה הקרה, שהסתיימה ב-1991, כשברית המועצות התפרקה.