יוון

יוון היא המדינה הדרומית ביותר באירופה, והחוף שלה הוא הארוך ביותר ביבשת. ביוון היבשתית יש הרים סלעיים, יערות ואגמים, אך היא מפורסמת בזכות אלפי האיים שלה, הפזורים על פני הים האגאי במזרח, הים התיכון בדרום, והים היוֹני במערב.

המדינה מחולקת לשלושה אזורים גיאוגרפיים: היבשת, האיים, וחצי האי פלופונסוס שמדרום ליבשת. 

רכס הרי הפינדוס שביבשת מכיל את אחד הערוצים העמוקים ביותר בעולם, ערוץ ויקוס, שעומקו 1,100 מטרים. הר אולימפוס הוא ההר הגבוה ביותר ביוון, והוא מתנשא לגובה של 2,917 מטרים מעל פני הים. היוונים הקדמונים האמינו שהאולימפוס הוא משכנם של האלים. הר אולימפוס הפך להיות הפארק הלאומי הראשון ביוון.

רוב שטחה של יוון היה מיוער בעבר. לאורך מאות שנים נכרתו היערות לצורך הסקה ובנייה, וכדי לפנות מקום לחוות חקלאיות. כיום ניתן למצוא יערות בעיקר ברכסי ההרים פינדוס ורודופי.

ביוון עשרה פארקים לאומיים, ונעשה מאמץ להגן על הטבע ועל השרידים ההיסטוריים. פארקים ימיים מסייעים להגן על בתי הגידול של שניים מיצורי הים המצויים בסכנת ההכחדה החמורה ביותר באירופה, צב הים האטלנטי וכלב הים הנזירי. רצועת החוף הארוכה והמים הצלולים הופכים את יוון למקום אידיאלי למצוא בו כוכבי ים, שושנות ים, ספוגי ים וסוסוני ים, המסתתרים בין האצות.

 הנוף היווני מכוסה בסבך של שיחים קוצניים שלא זקוקים להרבה מים. צמחים אלה כוללים עשבי תיבול ריחניים כמו קורנית, רוזמרין, אורגנו, דפנה והדס. הצַפָּרוּת פופולרית ביוון, שבה אווזים, ברווזים וסנוניות עוצרים במהלך נדידתם מאפריקה לאירופה.

הציוויליזציה הגדולה הראשונה ביוון הייתה התרבות המינואית באי כרתים סביב שנת 2000 לפנה"ס. ציורי הקיר שנמצאו בהריסות ארמון קנוסוס מראים אנשים קופצים בסלטות מעל גבו של שור זועם. המינואים נכבשו על ידי המיקֶנים, שהגיעו מהיבשת ב-1450 לפנה"ס.

בעת העתיקה הייתה יוון מחולקת לערי-מדינה, שנשלטו בידי אצילים. ערי- המדינה הגדולות ביותר היו אתונה, ספרטה, תבאי וקורינתוס. כל אחת מערי-המדינה שלטה בשטחים שסביב העיר שלה, ולעיתים קרובות הן נלחמו זו בזו.

אתונה הפכה לעיר-המדינה החזקה ביותר, ובשנת 508 לפנה"ס הנהיגו היוונים שיטת ממשל חדשה הנתונה בידי העם, הנקראת דמוקרטיה. אך באותה תקופה, רק גברים היו רשאים להצביע!

המשחקים האולימפיים הראשונים נערכו בעיר הדרומית אולימפיה בשנת 700 לפנה"ס לכבוד זאוס, מלך האלים. רק הגברים הורשו להשתתף בתחרויות, שכללו ריצה למרחקים קצרים, קפיצה לרוחק, זריקת דיסקוס, הטלת כידון, היאבקות ומרוץ מרכבות. ב-393 לספירה אסרו הרומאים על המשך קיום המשחקים, והם התחדשו באתונה רק ב-1896.

במשך יותר מ-2,000 שנה נשלטה יוון בידי זרים, החל בכיבוש הרומי במאה השנייה לספירה. ב-1832, לאחר כמעט 400 שנה תחת הכיבוש הטורקי, זכתה יוון בעצמאות. 

ליוון יחסים מתוחים עם טורקיה בגלל האי קפריסין, שבו אוכלוסייה יוונית גדולה. האי קפריסין מחולק לשטח יווני ושטח טורקי, ונמצא תחת פיקוחו של האו"ם, כדי להבטיח שאף אחת מהארצות, יוון או טורקיה, לא תפצח במלחמה על השליטה בו.

חיי המשפחה חשובים מאוד ליוונים. בהרבה מקרים, הילדים ממשיכים לגור עם הוריהם גם לאחר שהתחתנו. היוונים מאריכים ימים, ומקובל לחשוב שהתפריט המגוון שלהם הכולל זיתים, שמן זית, בשר כבש, דגים, דיונונים, חומוס, והרבה פירות וירקות, שומר על בריאותם.

כמעט שני שלישים מהתושבים חיים בערים הגדולות. אתונה היא העיר הגדולה ביותר, ואוכלוסייתה מונה יותר מ-3.7 מיליון בני אדם, הממלאים אותה עד אפס מקום. הערפיח, נָפוֹס ביוונית, מהווה בעיה גדולה באתונה. מצבו של הפרתנון, מקדש האלה אַתֵּנָה הניצב בראש האקרופוליס, הולך ומתדרדר עקב זיהום אוויר וגשם חומצי.

עצי זית זוכים לטיפוח ביוון כבר למעלה מ-6,000 שנה, ולכל כפר יש את כרמי הזיתים שלו.

יוון ביטלה את המונרכיה ב-1975 והפכה לרפובליקה פרלמנטרית. על פי החוקה החדשה, יש נשיא וראש  ממשלה. רוב הכוח נתון בידי ראש הממשלה, והוא מנהיג המפלגה שבידיה רוב המושבים בפרלמנט. הנשיא בוחר שרי קבינט, שמנהלים משרדים ממשלתיים.

הפרלמנט, הנקרא ווּלִי, מורכב מבית נבחרים אחד ובו 300 חברים, הנבחרים אחת לארבע שנים. יוון הצטרפה לאיחוד האירופי ב-1981.