קולומביה

קולומביה מכוּנה "השער לדרום אמריקה", מכיוון שהיא שוכנת בחלקה הצפון-מערבי של היבשת, בנקודת החיבור שבין דרום אמריקה למרכז אמריקה וצְפונה. היא המדינה החמישית בגודלה באמריקה הלטינית, ואוכלוסייתה היא השנייה בגודלה בעולם מקרב דוברי הספרדית.

קולומביה היא ארץ של ניגודים. במרכז הארץ ממוקמים הרי הגעש והרי האנדים המתנשאים לגובה ומכוסים בשלג. חופים טרופיים תוחמים  אותה מצפון וממערב, ויש גם מדבריות בצפון וערבות עצומות, המכוּנות לוס יאנוס, במזרח. יערות צפופים מכסים את אגן האמזונס של קולומביה, התופס כמעט את כל חצייה הדרומי של המדינה. בצפון מערב קולומביה משתרע אזור חמים, רטוב ועטור ג'ונגלים, המכונה צ'וקו, המגיע אל מעבר לגבול פנמה.

עם יערות הגשם העצומים שלה, עם הסוואנות הנרחבות, ועם חופים באורך 2,900 קילומטרים הנושקים לשני אוקיינוסים, קולומביה היא אחת הארצות המגוונות ביותר בעולם מבחינת בעלי החיים שבה. אף ששטחה תופס פחות מאחוז אחד משטח היבשה בעולם, כעשרה אחוזים מכל זני בעלי החיים בעולם חיים בשטחה.

רבים מבתי הגידול הטבעיים ביערותיה של קולומביה התקיימו ללא הפרעה במשך מיליוני שנים. הדבר אפשר לחיות הבר להתפתח לזנים רבים ומגוונים. בעלי חיים, החל ביגוארים וכלה בקיימנים ובצפרדעי דנדרובטס, כולם רואים בג'ונגלים של קולומביה את ביתם. ההרים מספקים בית גידול לקונדורים אנדים ענקיים ולדובי משקפיים נדירים, זן הדובים היחיד בדרום אמריקה.

לפני אלפי שנים הייתה קולומביה מכוסה כמעט כולה בג'ונגלים. אך בני האדם פינו את רוב העצים כדי ליצור אדמות חקלאיות, וכעת רק קומץ שטחים נותרו מכוסים ביערות המקוריים שלהם. הממשלה הקימה כמה פארקים לאומיים כדי להגן על בתי הגידול של החיות, אבל הנזק הסביבתי נמשך.

ארכיאולוגים סבורים שבני האדם הראשונים הגיעו לקולומביה לפני כ-20,000 שנה. כעבור כ-8,000 שנה, הפכו המתיישבים בעמק המגדלנה שבחלקה המערבי של המדינה לציוויליזציה שנקראה הצ'יבצ'ה, וממנה לתרבות המוזאיקה, תרבות מתקדמת שבשנת 700 לספירה כבר הייתה הכוח הדומיננטי בקולומביה.

מגלי הארצות הספרדים הגיעו לקולומביה ב-1500, אך היישוב הראשון נוסד רק ב-1525. מתיישבים ראשונים אלה היו אחוזי אובססיה לגבי מציאת זהב ודברי ערך אחרים, וב-1538 הם כבשו את אדמתם של בני המוזאיקה וגזלו מהם את כל הזהב והתכשיטים. קולומביה נותרה תחת שלטון ספרדי כמעט 250 שנה.

לקראת סוף המאה השמונה-עשרה קצו תושבי קולומביה בשלטון הספרדי. ב-1811 הכריזה העיר קרטחנה על עצמאות, ובוגוטה באה בעקבותיה זמן קצר לאחר מכן. חיילים ספרדים ניסו ליטול בחזרה את השלטון ב-1815, אבל כוחות קולומביאניים בהנהגתו של הגנרל המפורסם מוונצואלה, סימון בוליבר, הביסו את הספרדים ב-1819.

לאחר שזכתה בעצמאות, הפכה קולומביה לחלק ממדינה גדולה שנקראה גרנדה החדשה. מדינה זו התפרקה ב-1835, וקולומביה הפכה לאומה נפרדת. במהרה החלו מאבקים בין קבוצות פוליטיות לגבי השאלה מי ינהיג את המדינה. מאז ידעה קולומביה מספר מלחמות אזרחים ותקופות מעטות יחסית של שקט.

תושביה של קולומביה מגוונים כמו הנופים שלה. מוצאם של רוב האזרחים הוא משלוש קבוצות אתניות: אינדיאנים, אפריקנים שהובאו לקולומביה כעבדים, ומתיישבים אירופאים. תערובת תרבותית עשירה זו מעניקה גיוון וייחודיות לאוכל, למוזיקה, לריקודים ולאמנות של קולומביה.

לקולומביה היסטוריה ארוכה של ממשל דמוקרטי. כמו ארה"ב, המדינה מונהגת בידי נשיא שנבחר אחת לארבע שנים. החוקים נחקקים בידי בית הנבחרים והסנאט.

השותפה המסחרית הגדולה ביותר של קולומביה היא ארה"ב, שרוכשת ארבעים אחוז מהייצוא שלה. קולומביה שולחת אל מעבר לים מגוון רחב של פריטים, הכולל קפה, בננות, שמן, פחם, זהב, פלטינה ואזמרגדים.

אולם אחד הדברים הגרועים ביותר שמייצאת קולומביה הוא סמים לא-חוקיים. עם עזרה מארה"ב מנהלת ממשלת קולומביה את 'תכנית קולומביה', מאמץ יקר ורחב יריעה לפטור את המדינה מהכנופיות, המכונות קרטלים, שמייצרות סמים לא-חוקיים למכירה ברחבי העולם.