גואטמלה

גואטמלה היא ארץ של הרי געש, הרים וחופים, לחוף האוקיינוס השקט והים הקריבי. מהרי הקוצ'מטאן שברמותיה המערביות, ועד לחופיה הנושקים לאוקיינוס השקט ולים הקריבי, המדינה הקטנה הזו מתאפיינת בניגודים. שלושה מתוך 30 הרי הגעש של גואטמלה עדיין פעילים.
הר הגעש פקאיה, הממוקם ליד גואטמלה סיטי, הוא הפעיל ביותר. אגם אטיטלן נוצר כאשר הר געש התפרץ לפני למעלה מ-84,000 שנה, התמוטט ויצר שקע עגול. זהו האגם העמוק ביותר במרכז אמריקה. עומקו מוערך בכ-300 מטרים והוא משתרע על פני 125 קמ"ר.
גואטמלה, הגדולה במקצת בשטחה מקוּבָּה, היא מדינה הררית ששליש מתושביה חיים בכפרים ברמות הקרירות. מישורי החוף הם חמים ולחים. גואטמלה גובלת במקסיקו, הונדורס, אל סלבדור ובליז.

גבוה בהרים, ביערות העננים הערפיליים, חיה ציפור הקצאל הססגונית. לאור השמש הבהיר מציגים לראווה הזכר והנקבה של הקצאל את נוצותיהם הירוקות, הלבנות והאדומות, אך רק לזכר יש זנב ארוך ומקסים שאורכו מגיע לכדי מטר.
בני המאיה הקדמונים האמינו שציפור הקצאל היא התגלמותו החיה של האל קצאלקוטל. כיום רשומה הציפור הנדירה כנמצאת בסכנת הכחדה, עקב הרס יערות הגשם הטרופיים.
הערפל השורר ביער העננים מספק מקור מים לצמחי אוויר הידועים כברומליים, הנצמדים לגזעי העצים. קרקעית היער משמשת בית גידול לסחלבים, לשרכים ולטחב.
מחוז פטן המישורי בחלקה הצפון מזרחי של המדינה הוא ביתם של צמחים ובעלי חיים רבים, כולל יגוארים, טפירים, קופים, איילים פִּרְדִיים ואוצֶלוטים.

הארכיאולוגים סבורים שהמתיישבים הראשונים הגיעו לגואטמלה מאסיה, דרך מיצר ברינג, לפני 14,000 שנה. ישנן עדויות להימצאותם של מתיישבים החל מ-9000 לפנה"ס. בני אדם החלו לעבד את האדמה ולבנות כפרים בערך בשנת 1000 לפנה"ס, וחלקם הפכו לבני המאיה, ששלטו בגואטמלה החל מ-250 לספירה ועד 900 לספירה.
מקדש המאיה אט-טיקאל נבנה לפני יותר מ-1,300 שנה כקבר לזכרו של שליט המאיה א-קקאו. אוכלוסייתה של טיקאל, שמנתה בימיה הטובים 100,000 בני אדם, החלה להתדלדל בשנת 850 לספירה, והעיר ננטשה כליל כעבור 50 שנה. חורבותיה לא התגלו עד 1695.
במאה ה-16 פלשו הספרדים לאזור ונלחמו בקבוצה הגדולה ביותר של בני מאיה שנותרה, הקִישֶה. הם הכניעו אותם ואִלצו אותם לעבוד באחוזותיהם העצומות במושבה הספרדית שייסדו, ספרד החדשה. ב-1821 הכריזה גואטמלה על עצמאותה מספרד.

תרבות המאיה הייתה מתקדמת מאוד בתחומי המתמטיקה והאסטרונומיה. בני מאיה פיתחו, כנראה, את המושג אפס והשאירו רשומות כתובות תוך שימוש בהירוגליפים ובמילים שלמות.
אמנם ההיסטוריונים אינם יודעים לומר בוודאות מה גרם להתמוטטותה של תרבות המאיה, אולם ידוע שהחברה המאיאנית החלה להתפורר במאה העשירית והתפצלה לקבוצות נפרדות. ייתכן שהם סבלו מהתפוצצות אוכלוסין ומהשפעות הבצורת.
נשות המאיה ממשיכות לטוות בדים בהירים ולעצב את אותה טראחה, או חליפה, שלבשו אבות אבותיהן. יותר ממחצית האוכלוסייה בגואטמלה היא ילידית. הקבוצה הגדולה ביותר מבין עשרים קבוצות המאיה, הקִיצֶ'ה, חיה סמוך לעיר קֶצַאלְטֶנַאנְגּוֹ, הנקראת שֶה-לָה בפי המקומיים.
רבים מאמינים שהשם גואטמלה נגזר מהמילה גוּאַטֶזְמָל בשפת המאיה, מילה שתיארה את הר הגעש הסמוך לבירה העתיקה אנטיגואה, "ההר שמקיא מים". כיום נקרא הר הגעש "וולקנו דה אגואה", שפירושו הר הגעש של המים.

כלכלתה של גואטמלה שגשגה בשנות ה-70 של המאה ה-19 הודות לייצוא הקפה. בעלי אדמות עשירים דחקו את קהילות המאיה מאדמותיהן כדי לפנות שטחים למטעי הקפה.
עשרות שנים של מלחמת אזרחים ושל דיכוי התושבים הילידים הביאו במאה ה-20 למותם של מאות אלפי גואטמלים. ב-1996 חתם הנשיא החדש דאז, אלווארו ארסו, על הסכם שלום עם המורדים וכך באה מלחמת האזרחים בת 36 השנים אל סיומה.
חוקה חדשה שנחקקה ב-1986 כוננה את שלוש רשויות הממשל. הנשיא מכהן כהונה אחת בלבד, והוא נעזר בסגן נשיא ובמועצת שרים. חוקים חדשים נחקקים בידי הקונגרס. הנשיא אלווארו קולום קבלרוס הושבע בינואר 2008.