בצפונה של דרום אפריקה, ליד יוהנסבורג, יש קבוצה של מערות שנקראת סטרקפונטיין. בתוך מערות אלו גילו הארכיאולוגים כמה מהמאובנים האנושיים הקדמונים ביותר שנמצאו אי פעם. חלקם בני יותר משני מיליון שנה. הממצא זיכה את האזור בכינוי "ערש המין האנושי".
לפני כ-24,000 שנה, החלו שבטי ציידים ולקטים הידועים בשם סאן, או בושמנים, לנוע אל תוך דרום אפריקה. רבים מהם עדיין חיים, כפי שחיו אבות אבותיהם, סביב מדבר קלהרי בצפון מערב המדינה.
במאה ה-15 החלו ספינות אירופיות שהיו בדרכן למזרח הרחוק לעצור בחוף הדרום אפריקני כדי להצטייד במזון. ב-1652 ייסדה הולנד את העיר הדרומית קייפטאון, ואיכרים הולנדים, שנקראו בורים, החלו להתיישב בשטחים סביב העיר.
ב-1806 הותירו המלחמות באירופה את השליטה בקייפטאון בידי הבריטים. ב-1910 איחדו הבריטים ארבע מושבות באזור וייסדו את דרום אפריקה. הם חוקקו חוקים שהפרידו בין הלבנים ובין השחורים ילידי המקום, וייסדו נוהג הפרדה גזעית, המכונה אפרטהייד, שהביא לעשרות שנים של סכסוך.
את האפרטהייד הנהיג המיעוט הלבן בדרום אפריקה משנת 1948 ועד שנת 1994 . המדיניות הושתתה על עקרונות של הפרדה גזעית בין לבנים, שחורים וצבעונים (בני תערובת), והיא העניקה זכויות יתר לבני המיעוט הלבן.
מדיניות האפרטהייד ספגה גינויים הולכים וגוברים מצד הקהילה הבינלאומית החל משנות ה-60', ובהדרגה נודתה דרום אפריקה מהקהילה הבינלאומית והוטלו עליה הגבלות מצד מדינות העולם המערבי כגון : איסור סחר בנשק איתה, הרחקה ממוסדות בינלאומיים ומאירועי ספורט ותרבות בינלאומיים. הלחץ הזה, בשילוב תסיסה פנימית חריפה מצד ארגוני ההתנגדות לאפרטהייד, הביאו בסופו של דבר לקריסת משטר האפרטהייד לאחר ארבעה עשורים, בתהליך שבוצע בדרכי שלום ותוך העברה מסודרת של השלטון לידי הרוב השחור בבחירות דמוקרטיות.
נלסון מנדלה, מי שהיה ראש תנועת "הקונגרס הלאומי האפריקאי" שהתנגדה לאפרטהייד, נידון למאסר עולם בגין פעילויות "טרוריסטיות" ב-1963. אולם ב-1990, לאחר 27 שנים מאחורי סורג ובריח, הוא שוחרר בידי הנשיא פ.וו. דה קלרק. ב-1994 נבחר מנדלה לנשיא דרום אפריקה.