איראן

איראן, שנקראה בעבר פרס, ממוקמת על פרשת דרכים בין מרכז אסיה, דרום אסיה וארצות ערב של המזרח התיכון. עמדה אסטרטגית זו, וגם הגישה למפרץ הפרסי בדרום, הפכו את איראן למדינה חשובה לאורך כל ההיסטוריה.

חלק גדול מאיראן מופרד מהעולם החיצון על ידי נוף יפהפה אך לא מאוכלס. הרים גבוהים וסלעיים מהווים חיץ בין איראן לבין שכנותיה ממערב, וחלקה המזרחי מכוסה במדבר שומם ומלוח.

בצפונה של איראן ישנה רצועת אדמה צרה ופורייה שגובלת בים הכספי, ובדרום מעטרת שפלה את חופי המפרץ הפרסי ומפרץ עומאן. רוב תושבי איראן חיים בשוליו של מישור גבוה העובר במרכז המדינה. 

עד לפני זמן לא רב שימשה איראן בית לאריות, טיגריסים וחתולים גדולים רבים אחרים. למרבה הצער, ציידים חלקלקים אלה הם נדירים מאוד כיום, ויש מינים שנכחדו כליל. נותר רק קומץ של ברדלסים נקודים אסייתיים ונמרים פרסיים.

באיראן מספר שמורות טבע ופארקים, שבהם משגשגות חיות הבר. אחד מהם, הפארק הלאומי קאביר, ממוקם באזור הצפון מרכזי, וידוע בכינויו "אפריקה הקטנה", מכיוון שבעלי החיים והצמחים החיים בו דומים לאלה שגדלים באפריקה. הפארק משמש בית לברדלסים הנקודים היחידים באיראן.

ההרים שבצפון איראן ומערבה מכוסים ביערות צפופים, המספקים בית גידול לדובים חומים, עיזי בר, זאבים ונמרים. המישור המרכזי של איראן משמש כבית לאיילים, צבאים, צבועים ותנים, בנוסף לחיות אחרות.

איראן היא אחת הארצות העתיקות ביותר בעולם, עם היסטוריה של עשרות אלפי שנים. העיר הגדולה הראשונה שלה, סוסא, נבנתה במישור המרכזי בסביבות 3200 לפנה"ס.

ב-559 לפנה"ס קמה האימפריה הפרסית בדרום מערב איראן וכבשה את ארצות מסופוטמיה ומצרים. האימפריה השתרעה בסופו של דבר מהים התיכון עד השטח הידוע כיום כפקיסטן, אך היא נכבשה בידי היוונים ב-330 לפנה"ס.

בסביבות 260 לפנה"ס, סילק שבט נוודים בשם פארני את היוונים ושלט בפרס במשך 500 שנה. ב-224 לספירה השתלטו הסאסאנים על פרס, וב-642 היא הפכה לחלק מהאימפריה המוסלמית. ב-1501 החלו המלכים, או השאהים, של האימפריה הסֶפְּווִית את שלטונם בפרס.

בסוף המאה ה-18 תפסו כוחות זרים, כולל רוסיה ובריטניה, את השליטה בחלקים מפרס. ב-1921 השתלט על המדינה רזא חאן, קצין בצבא הפרסי, ששאף לשחרר את פרס מהשפעות חיצוניות. ב-1935 הוא שינה את שמה לאיראן. בנו, מוחמד רזא פהלווי, הפך לשאה ב-1941.

ב-1979, מאחר שאיראנים רבים סברו שפהלווי מושחת, הם אילצו אותו לברוח מהארץ, ובכך בא אל קיצו שלטון השאהים באיראן. מאז שולטים במדינה מנהיגים דתיים. הראשון שבהם היה אייתוללה רוחאללה חומייני, שעשר שנות שלטונו התאפיינו במלחמה ארוכה עם עיראק ובמתחים עם ארצות הברית ומדינות רבות אחרות. חומייני נפטר ב-1989, אך רבים ממתחים אלה קיימים עד היום.

אמונות דתיות חזקות מילאו תפקיד חשוב בחייהם של האיראנים במשך אלפי שנים. כמעט על האיראנים הם מוסלמים או חסידי דת האסלאם. הדת היא גורם מרכזי בחיי היומיום באיראן.

לאיראן היסטוריה ארוכה של למדנות, שהניבה תרבות עשירה של אמנות, ספרות, שירה, מוסיקה, בישול וארכיטקטורה. הוגים איראנים קדמונים כתבו טקסטים רבי השפעה בתחומי הפילוסופיה והרפואה, ומתמטיקאי איראני היה זה שהמציא את האלגברה. האוניברסיטאות של איראן הן בין המכובדות ביותר במזרח התיכון.

ממשלת איראן נשלטת בידי המנהיג הדתי העליון, שמתמנה בידי קבוצה של אנשי דת אסלאמיים הנקראת מועצת המומחים. הנשיא, הנבחר בידי העם, הוא שני בחשיבותו למנהיג.

לאיראן עתודות נפט נרחבות, אך כלכלתה נפגעה קשות עקב הסנקציות הכלכליות שהטילה עליה ארצות הברית מאז הדחתו של השאה ב-1979. האשמות בכך שאיראן תומכת בטרור ושהיא מפתחת נשק גרעיני הובילו להחרפת הבידוד שלה בשנים האחרונות.