לילית שלג בתעופה. בתחילת חודש אוקטובר הגוזלים הבוגרים יוצאים לטיס יחיד ראשונה 

כך הופכות ליליות השלג לטורפים עוצמתיים

כתב: סקוט אלדר

 

למוס חום פוסע בזהירות מחוץ למחילה שלו אל אור השמש התמידי של הקיץ הארקטי. החיה הקטנה, דמוית העכבר, מתרוצצת ברחבי שדה פתוח כדי לכרסם עשב, ובטוחה שהיא מוגנת. אבל אין זה כך.

זכר לילית שלג עט לעבר הלמוס מענף גבוה שעליו ישב, עיני הזהב שלו נעולות על טרפו. הוא מנמיך ומרחף ממש מעל פני האדמה, ואז הצייד המכונף מותח את רגליו, לופת את המכרסם בזנבו הארוך וחוזר לביתו עם השלל.

ליליות השלג תועדו עפות יותר מ-1,200 קילומטרים במשך עשרה ימים.

נקבת לילית שלג מקבלת את פניו של בן זוגה, שנוחת ומגיש לה את הלמוס שזה עתה הרג. ליד הנקבה מתרפקים שבעה גוזלים פלומתיים, שעדיין עיוורים. כל אחד מהם קטן מכדור טניס. הצעיר ביותר בקע מהביצה רק הבוקר, ומשקלו לא יותר משל מטבע דק.

האם קורעת פיסות קטנות של בשר ומאכילה את גוזליה בעזרת מקורה. האב נוסק וחוזר לצוד. הוא יצטרך לתפוס יותר מ-250 למוסים עבור כל אחד מגוזליו הרעבים לפני שיוכלו להאכיל את עצמם בעוד כחודשיים, ורק אז יוכלו לעזוב את הוריהם ולחיות ברשות עצמם. בגיל ארבעה חודשים העופות יהיו כמעט גדולים לגמרי ויוכלו לנסוק אל השמיים הארקטיים לנדידה הראשונה בחייהם – ויותירו מאחוריהם את הבית היחידי שהכירו.

 

לגדל גוזלי לילית

אמא לילית שלג משגיחה על הגוזלים שלה, שיצאו לחקור את הסביבה מחוץ לקן שלהם בפינלנד.

רוב האנשים מדמיינים ליליות מקננות על עצים וקוראות בקול ביערות. אבל ליליות השלג מתרבות בצפון הרחוק במישור צחיח ונטול עצים ברובו, על קרקע קפואה הקרויה טונדרה. מכיוון שיש רק מעט עצים להסתתר בהם, הנקבות חופרות קן שאינו עמוק, בצורת קערה, על קרקע גבוהה, ושם הן מטילות ביצים ומגדלות את הגוזלים. כך הגוזלים יהיו מוגנים במקרה שביתם יוצף מגשם או שלג.

אף שהשלג נמס, הטמפרטורה של הקוטב הצפוני ביוני עדיין יכולה להיות נמוכה מנקודת הקיפאון. שבעת הגוזלים בעלי הפלומה הרכה נלחצים אל אמם כדי להתחמם. "הם אינם גדולים מספיק כדי להתחמם בעצמם", אומר אחד המדענים שחוקר את ליליות השלג באזור הארקטי של קנדה. "לכן הנקבה מכסה אותם בגופה כמו בשמיכה". כשגשם מתחיל לרדת היא פורשת מעליהם את כנפיה הרחבות, כמו מטרייה.

הגוזלים נשארים בקן עם אמא שלהם למשל כשלושה שבועות לאחר הבקיעה. 

בזכות הלמוסים שהאב מביא אל הקן, הגוזלים שילשו את משקל גופם בשבוע הראשון לחייהם. בגיל שבועיים עיניהם נפקחו והם התחילו להצמיח שכבת נוצות עבה יותר, בצבע אפור. בשלב הזה הם נראים מעט מוזר. כמו מוצר לא מוגמר. בגיל שלושה שבועות הגוזלים שוקלים חצי קילוגרם והם יכולים ללכת, אבל זה לא יעזור להם להימלט מטורפים כמו שועלי שלג. לכן אם טורף מתקרב יותר מדי, האם והאב נכנסים לפעולה. בני הזוג עפים מעלה ואז צוללים בתוקפנות כמו פצצות ושורטים את הפולש בטפרים החדים מאוד שלהם, עד שהוא עוזב את המקום.

"ליליות שלג מגוננות מאד על הגוזלים שלהן", אומר דנבר הולט, מייסד המכון לחקר ליליות. דנבר, המבקר את קני ליליות השלג באלסקה כדי לספור את הגוזלים ולבדוק את מצב בריאותם, הותקף גם הוא על ידי הורים מגוננים שכאלה. "הם תוקפים אותך בראש, בגב, בישבן, בכל מקום שאליו הם יכולים להגיע", הוא אומר. "אחד מהם אפילו חטף לי את הכובע והתעופף איתו".

 

מוכנים להמראה

כעת כבר חודש אוגוסט. כל גוזל בתורו מעז להתרחק מהקן ויוצא לריצה קצרה כדי לאמן את השימוש ברגליים. אמא משגיחה עליהם, בעוד אבא ממשיך להביא את משלוחי המזון הקבועים. אבל במקום לאכול מהמקור של האם, הגוזלים צריכים לבלוע את הלמוסים בעצמם. הם מסתערים בהתרגשות על פגרי המכרסמים בטופריהם ומאמנים את כישורי הציד שלהם.

הגוזל הגדול ביותר, נקבה בת חודשיים, מזנקת קדימה על רגליה הקטנות והרזות. במשך ימים היא התרוצצה ונופפה בכנפיה, בניסיון לעוף במשך יותר משניות ספורות. היא מנפחת את כנפיה השחורות המנוקדות בלבן, ולבסוף מצליחה לתפוס מעט אוויר. כמו ילד שמבין לפתע כיצד לרכוב על אופניים, היא סוף-סוף מצליחה לעשות זאת! היא מבצעת נחיתת ניצחון על הקרקע במרחק של כשישה מטרים מהמקום שממנו התרוממה לאוויר, ונעצרת בהתרסקות. מחר היא תתאמן עוד.

התעופה נרכשת בטבעיות על ידי הגוזלים הצעירים, אבל לא כך הציד. מדענים מאמינים שהעופות נולדים עם האינסטינקט – אבל גם שהם לומדים הרבה באמצעות חיקוי הוריהם. יש לליליות השלג גם כמה כלי נשק סודיים שעוזרים להן בעת הציד. עיניהם הענקיות מתפקדות כמו משקפות, ומאתרות טרף שמתרוצץ רחוק מהם אפילו בלילה (אם היו לכם עיניים גדולות כמו של ליליות, הן היו בגודל של אשכוליות!); בנוצות התעופה שלהם יש גדילים דמויי מסרק שמשקיטים את קול הכנפיים המתנופפות; והם פלומתיים כל כך עד שגם הקולות האחרים שהם משמיעים מתעמעמים. הטרף אפילו לא מספיק להבחין שהן בסביבה, עד לרגע שבו לילות השלג החשאיות תוקפות.

חום גופן של ליליות השלג הצעירות נשמר בזכות שתי שכבות של נוצות – הפלומה שהיתה לגופן כשנולדו, ומעליה נוצות שחורות-לבנות שצמחו כשגדלו.

טיסת יחיד

עוד לפני סוף הקיץ הגוזלים, כבר בני שלושה חודשים, לוכדים בעצמם את המכרסמים ובולעים אותם בבת אחת כמו הוריהם. בתחילת חודש אוקטובר הבוגרים הצעירים כבר שולטים כמעט לגמרי בתעופה ובציד. התינוקות חסרי הישע הפכו כעת לטורפים מופלאים. זה הזמן לפרוש כנפיים, להשאיר מאחור את מקום הולדתם ולצאת לנדידת החורף הראשונה שלהם דרומה. באביב הבא הם יעופו בחזרה אל אזור הקוטב הצפוני כדי למצוא בני זוג, לחפור קנים ולגדל גוזלים משל עצמם. "אנשים מוקסמים באופן טבעי מליליות השלג", אומר דנבר. "כמו חיות מהאגדות, יש בהן משהו קסום".

 

צילומים:

MLORENZPHOTOGRAPHY / GETTY IMAGES (TOP OWL); © DANIEL J. COX / NATURALEXPOSURES (NEWBORN OWLETS); MICHIO HOSHINO / MINDEN PICTURES (MOTHER WITH CHICK UNDER WING); MARKUS VARESVUO / MINDEN PICTURES (MOTHER OBSERVING OWLETS); COURTESY OF BLACK SWAMP BIRD OBSERVATORY (OWL WITH BACKPACK); © ALAN  RICHARD (FLYING OWL WITH BACKPACK); MARTIN WALZ (MAP).

משחקים

קידס שלנו