שני אלטמן גרה עם משפחתה בטורונטו, קנדה, שנחשבת לאחת הערים הטובות להתגורר בהן. אחרי חורף קר במיוחד היא מספרת על החיים במדינה הצפונית שעלה עץ האדר הוא הסמל הלאומי שלה.

שמי שני אלטמן ואני בת תשע. נולדתי בקנדה. אני גרה עם אבא שי ואמא נעמה ועם האחים שלי, עמית, בן 17 וחצי, ועופר, בן 15, בטורונטו, העיר הגדולה ביותר בקנדה ובירת הפרובינציה אונטריו, שגם עיר הבירה של קנדה, אוטווה, משתייכת אליה. לפני כמה שנים טורונטו דורגה במקום הראשון בעולם ברשימת הערים שהכי הטוב לגור בהן. בני המשפחה שלי נולדו כולם בישראל. יש לנו גם חתולה, שקוראים לה לונה. אנחנו מתגוררים במרכז העיר. בטורונטו, כשרוצים להסביר למישהו איפה אתם גרים, מציינים את הצומת הראשי הקרוב. אנחנו גרים ליד בת'הרטס ואלינגטון.

 

מי ביקש מייפל?

בטורונטו יש לנו סירופ מייפל טעים וטופי שעשוי ממייפל! למעשה 80 אחוזים מכמות המייפל בעולם מיוצרת מעצי אֶדֶר הסוכר (מייפל) שגדלים בקנדה, ועלה עץ האדר הוא הסמל של קנדה והוא מופיע במרכז הדגל שלה משנת 1965.

 

 

ירוק בעיניים

בטורונטו יש הרבה פארקים והמון עצים ירוקים. אני אוהבת לנסוע לטיולים, לגלות מקומות חדשים, לבקר בחנויות ממתקים, לראות את הטבע: בעלי חיים, אגמים, נחלים. אני גם אוהבת לשוט בסירה. בקיץ האחרון נסענו לטוברמורי (Tobermory), שנמצאת במרחק ארבע שעות נסיעה מצפון לטורונטו. טיילנו הרבה ברגל ושטנו ל-flowerpot island. האי מוקף במי מפרץ ג'ורג'יאן (Georgian Bay), שהוא חלק מאגם הורון (Huron). המים שם צלולים מאוד וצבעם כחול טורקיז. בדרך חזרה הסירה שלנו עברה במפרץ, ודרך רצפת הזכוכית שלה יכולנו לראות מתחתינו ספינה טבועה.

 

 

יום המרמיטה

בדרך ל טוברמורי עצרנו להפסקה בוויארטון וראינו את הפסל המפורסם של המרמיטה. בצפון אמריקה מציינים את יום המרמיטה – זה מנהג ישן מהמאה ה-18, שנמשך עד היום: בכל שנה ב-2 בפברואר מחכים שהמרמיטות יציצו מהמאורה שלהן, ולפי הצל שהן מטילות על השלג יודעים אם החורף יהיה ארוך או קצר. (על פי המנהג, אם באותו יום מעונן והיא לא מראה את הצל של עצמה, המרמיטה תצא מהמחילה ותבשר על תחילת האביב. אבל אם תהיה שמש והמרמיטה לא תראה את צלה ותחזור למחילה, זה סימן לשישה שבועות חורף נוספים. הרבה מאוד אנשים מגיעים לכאן בכל שנה כדי לצפות בטקס.

 

פתחו מחברות

אני לומדת בבית הספר היהודי Robbins Hebrew Academy. במשך חצי יום אנחנו לומדים נושאים רגילים בשפה האנגלית, כמו שפה, חשבון וכדומה; ובחצי היום השני אנחנו לומדים בשפה העברית נושאים כמו לשון, חגים, תפילה ותנ"ך. יש לנו גם לימודי צרפתית, אומנות, ספורט ומוזיקה. אני מאוד אוהבת שיעורי מוזיקה כי אנחנו שרים שירים בעברית, כמו השיר "חי" ששרה עופרה חזה. בשיעורי אזרחות דיגיטלית אנחנו לומדים גם איך להשתמש באינטרנט בצורה בטוחה.

 

 

בואו לשחק איתי

החברים הטובים שלי הם ג'ורדן, איתי, יונתן, איימי וניקול. לחלק מהם יש שם קנדי וגם שם בעברית. למשל, השם העברי של ג'ורדן הוא אברהם. המורה לאנגלית קוראת לילדים בשמם הקנדי, והמורה לעברית קוראת להם בשמם העברי. לפעמים כשקר מאוד בחוץ אנחנו נשארים בבית, מדליקים עצים באח, אוכלים ושותים משהו חם, כמו פיצה ושוקו. בבית אני משחקת במשחקי וידיאו, וכשבאים אליי חברים אנחנו גם משחקים תופסת והוקי אוויר בשולחן מיוחד.

 

כמה קרררר!

החורף בקנדה קר מאוד ויורד אצלנו שלג. השנה בינואר לא ירד הרבה שלג, ואז פתאום ירדה כמות שנערמה לגובה 50 סנטימטרים ביום אחד! מכיוון שהיה קשה לצאת מהבית ולנסוע במכוניות, הכריזו על יום שלג ולא הלכנו לבית הספר במשך יומיים! בקנדה התושבים אחראים לפנות את השלג מפתח הבתים שלהם. אז יצאנו לפנות שלג מהחניה ומהשביל המוליך לבית וגם מהמדרכה שליד הבית. כשפתחנו את דלת הכניסה היה כל כך הרבה שלג, עד שבמקום לרדת במדרגות, פשוט גלשתי עליהן… שיחקתי בשלג וזה היה ממש כיף.

 

שכבות חמות

כדי לצאת לשחק בשלג אני חייבת להתלבש באופן מיוחד: בגדים רגילים ולפעמים סווטשירט, ובנוסף גרביים חמים, כובע, כפפות (כאלו שהאצבעות נמצאות בתוכן ביחד ומחממות זו את זו – הן נקראות mittens. הכפפות הרגילות, שבהן האצבעות מופרדות, נקראותgloves , והן פחות חמות), מגפי חורף, ז'קט חורף ומכנסי שלג עם גומי בקצה. את הגומי מניחים מעל המגפיים כדי שלא ייכנס שלג.

 

 

הר של קרח

לאחר שירד השלג הכבד היה מזג אוויר קר מאוד, והעירייה לא הספיקה לפנות את כל הרחובות. השלג התקשה ונהפך לקרח, והרחובות נהיו צרים בגלל ערמות השלג בצדדים. בחלק מהרחובות היה ניתן לנסוע רק בכיוון אחד והיו המון מכוניות ואוטובוסים שנתקעו בדרכים. כעבור כמה ימים הגיע טרקטור מיוחד כדי לקצור את הקרח ליד הבית שלנו. לטרקטור יש מעין סכינים (בדומה למכסחת דשא) בחזית, ואת מה שהוא קוצר הוא משליך אל משאית שנוסעת לידו. כשהמשאית מתמלאת היא עוזבת, ומגיעה אחת ריקה במקומה. כל הרחוב היה מלא במשאיות שחיכו לתורן!

לא מזמן נסענו בטורונטו ועברנו ליד המגרש הענקי שאליו מפנים את השלג. היה שם הר אדיר של קרח!

 

געגועים לים

אני מאוד אוהבת לבקר בישראל, לפגוש את המשפחה ואת החברים שלי. אני אוהבת לטייל, ללכת לים, להתארח בבתים אחרים וללכת למסעדות. אני במיוחד אוהבת לבקר בשוק ולקנות מזכרות ועתיקות.

 

משחקים

קידס שלנו