גלו כיצד ג'ירפים עוזרים זה לזה לגדל את צאצאי העדר.

כתב: סקוט אלדר

 

מכורבל ליד עץ שנפל בסוואנה האפריקנית שטופת השמש, גור ג'ירף מנומנם בן חמישה שבועות פוקח את עיניו החומות הגדולות. הזכר הקטן מתעורר למשמע קולות של חיה שמתקרבת, זוקף את צווארו המפותל, סורק את השטח וקופא במקומו. שתי לביאות משוטטות בקרבת מקום.

לפתע נקבת ג'ירף, שמתנשאת לגובה ארבעה וחצי מטרים, מזנקת ומתייצבת בין הגור ובין הלביאות. היא מניחה לפניהן את הפרסות הרחבות שלה, שגודל כל אחת מהן כשל פריזבי, והשתיים חומקות משם.

נקבת הג'ירף מחככת את אפה באפו של הגור. אולם היא אינה אמו – אלא נקבה במשמרת בייביסיטר, שמשגיחה עליו בזמן שאמו יצאה להפסקת אוכל.

השנה הראשונה בחייהם של הג'ירפים מלחיצה מאוד. "מחצית או יותר מהם אינם שורדים אותה, משום שהם נטרפים על ידי אריות, צבועים ונמרים", אומר דיוויד אוקונור, נשיא ארגון השימור "הצילו את הג'ירפים עכשיו".

להגן על התינוק שלה מפני סכנה ולוודא שהוא יגדל ויהיה חזק, אלו הן משימות רבות מדי לאמא אחת. כדי להבטיח שהגורים שלהן יזכו להגיע לגיל שנה ולחגוג את יום הולדתם הראשון, שלאחריו הם כבר יוכלו להגן על עצמם טוב יותר מפני טורפים, האמהות זקוקות לעזרתן של חברות. הבייביסיטריות האלה יוצרות סביבה הדומה לפעוטון, אשר מכונה קרֶשֶה (פעוטון, בצרפתית). הקבוצה המגוננת מלמדת את הגורים כיצד להתנהג בחברת ג'ירפים אחרים, ועוזרת להם להתכונן בבטחה לחיים בסוואנה.

פעוטון של ג'ירפים

אמא טרייה זקוקה לכוחה כדי לטפל בגור שלה, לכן היא אוכלת יותר מ-30 קילוגרמים של עלים וקוצים של עצי שיטה ביום. זה כשלעצמו לא קל – אבל מה שקשה יותר הוא להשגיח במקביל לפעולת האכילה על גור נלהב אך פגיע. כאן נכנסות לפעולה הבייביסיטריות.

"כשנקבות ג'ירף מגדלות את הגורים שלהן, הן יוצרות פעוטון, עדר קטן של מספר בוגרות – כמה מהן בנות משפחה – ושל הגורים שלהן", מסביר דיוויד. "באופן כזה חלק מהן נשארות להשגיח על הגורים בעוד האמהות האחרות יכולות ללכת לאכול".

קיומו של הפעוטון עוזר לאם לשמור על כוחותיה ומספק לה את הזמן שדרוש לה כדי לאכול – והוא עוזר גם לגורים להתחזק. כשהם סגורים במקום אחד במקום לרדוף אחרי אמותיהן כל היום, הצעירים משמרים את האנרגיה שהם זקוקים לה כדי לגדול במהירות. בתוך שנה בלבד הם מכפילים את גודלם, צומחים לגובה של יותר משלושה וחצי מטרים ומגיעים למשקל של יותר מ-130 קילוגרמים.

 

בכוננות 24/7

ייתכן שהבייביסיטר שהייתה לכם אהבה לשחק איתכם, אבל לנקבות הג'ירף אין זמן למשחקים. המטרה העיקרית שלהן היא להרחיק טורפים ולוודא שאף אחד מהגורים לא מתרחק מהעדר. בזכות נקודת המבט הגבוהה שיש להן באופן טבעי והראייה המצוינת שלהן, הבייביסיטריות שנמצאות במשמרת יכולות לעתים להבחין בטורפים גם ממרחק של יותר מקילומטר וחצי, וכך להספיק להזהיר את יתר חברי העדר.

הן יכולות לעשות באמצעות תקשורת תת-קולית: השמעת קולות בתדר נמוך, שבני אדם וחיות אחרות לא יכולים לשמוע.

כשמבחינים בסכנה, הפעוטון נכנס לפעולה. למשל, אם להקת צבועים עוקבת אחרי העדר קרוב מדי, הבוגרות מקיפות את הגורים ומתחילות לקבץ אותם יחד לעבר מקום מבטחים, בעודן בועטות באדמה כדי להעלות אבק ככל שהן מגדילות את המרחק בין הגורים לצבועים. לפעמים הגורים מסווים את עצמם בשיחים קרובים, שביניהם הכתמים החומים שעל גופם נראים כמו צללים שנוצרים על ידי אור השמש בין העצים. בזכות התגובה המהירה של הפעוטון, התינוקות האלה יהיו מוגנים.

 

חילוץ הג'ירפים מאי שהוצף.                                                                                                                  AMI VITALE

חיי הגורים בפעוטון

בפעוטון הגורים אומרים שלום לחבריהם החדשים בטקס חיכוך אפים, שבו הם מחככים את חוטמיהם זה בזה, ואז קופצים לאחור במהירות. בחודשים הראשונים שלהם יחד, התינוקות רודפים זה אחר זה במרץ ברחבי הסוואנה, ואחר כך מצטופפים יחד לתנומה קבוצתית.

בגיל שנה בערך הגורים הזכרים מתחילים להתנגש זה בזה ולכרוך יחד את צוואריהם. "זה נראה כמו משחק בקטטה, אבל למעשה הם מתאמנים בדו-קרב," אומר דיוויד. הם יצטרכו את הכישורים האלה כדי להגן על עצמם מפני ג'ירפים לא מוכרים.

לשון של ג'ירף. ארוכה ויעילה.                                                                                                RICHARD DU TOIT / MINDEN PICTURES

בכוחות עצמם

אחרי שנגמל מחלב אמו והחל לאכול עלי עץ שיטה, גור בן שנה כבר מתנשא לגובה של יותר משלושה וחצי מטרים. אלה הן חדשות טובות לגורים סקרניים שעשויים להתרחק מהקבוצה כדי לרעות. אם למשל אחד מהם מבחין בנמר המביט בו מרחוק בין נשנוש לנשנוש, הג'ירף עשוי להתעלם מהאיום; הטורף מצדו יאמוד את גודלו של הג'ירף הצעיר, וככל הנראה ימשיך בדרכו.

כשהגורים כבר אינם טרף קל, הם עוזבים את הבייביסיטריות לתמיד ויוצאים לשוטט בסוואנה. אך כשהם עוזבים את הפעוטון, הג'ירפים הצעירים אינם נותרים לבדם זמן רב.

ממש כמו שנקבות בוגרות מתאחדות, ג'ירפים זכרים יוצרים "עדרי רווקים", שבהם הם מבלים יחד ולומדים כיצד להיות זכרים בוגרים כדי שבהמשך יוכלו לדעת איך להילחם כדי למצוא בת זוג. הנקבות הצעירות נשארות עם העדר, אבל לפעמים הן מטיילות לבדן – עד שמגיע הזמן שיהיו להן גורים משלהן. אז הן חוזרות ומצטרפות לעדר שלהן, הפעם כאמהות – וכבייביסיטריות.

שני גי'רפים ממין רוטשילד                                                                             AMI VITALE

 

משחקים

קידס שלנו