אורנג-אוטנים צעירים לומדים מיומנויות הישרדות ביער הגשם.

 

כתבה: רוז דיווידסון

 

כשהוא נסתר בתוך יער צפוף, בּוּדי, גור אורנג-אוטן, יושב על משטח עץ לצד חבריו לכיתה. השיעור היום: כיצד לבנות קן. לפני כל אחד מהפרימאטים הצעירים מונחת ערמה של ענפים המכוסים בעלים. בודי מרים מקל ובוחן אותו. הוא אינו ידוע מה עליו לעשות עכשיו, ולכן שומט את הענף על ראשו.

בטבע אמא אורנג-אוטן הייתה מראה לגור שלה כיצד להשתמש בענפים ובעלים הללו כדי לבנות מיטה חדשה בכל לילה. אבל בודי הופרד מאמו זמן קצר לאחר שנולד. לאחר שאנשי שימור הסביבה מהמרכז הבינלאומי להצלת חיות בר מצאו את האורנג-אוטן החולה בבית שבו הוחזק כחיית מחמד, הם החישו אותו לקבלת טיפול רפואי במרכז השימור לאורנג-אוטנים באי האינדונזי בורניאו.

כעבור שלושה חודשים בודי היה שוב בריא, אבל הוא היה צעיר מכדי להחזירו לטבע. לכן הוחלט להכניס אותו ל"בית הספר לאורנג-אוטנים" של המרכז, שבו מדריכים אנושיים יוכלו ללמד אותו ואת חבריו לכיתה את המיומנויות החיוניות להם להישרדות בטבע.

כיצד להיות אורנג-אוטן

 

בדרך כלל אורנג-אוטנים בוגרים חיים לבד ביערות הגשם באיים בורניאו וסומטרה שבדרום-מזרח אסיה. לרוב האמהות יולדות גור אחד בכל פעם, ובמשך שבע או שמונה שנים הן מכינות לחיים. על ידי צפייה באמם, תינוקות כמו בודי לומדים מה לאכול, היכן לישון וכיצד להגן על עצמם.

"למרבה הצער הרבה אורנג-אוטנים מופרדים מאמותיהם", אומר איש השימור פאנוט הדיסיסוויו, שחוקר את בעלי החיים באי סומטרה. כמו בודי, ייתכן שהם נלקחו כדי לשמש חיות מחמד בניגוד לחוק, או אולי מצאו את עצמם לבד אחרי שחוטבי עצים כרתו את היער שבו קופי האדם האלה חיים.

כאן נכנס לפעולה בית הספר לקופים: המטפלים מחליפים את אמהות האורנג-אוטנים ומלמדים את היתומים את המיומנויות הנדרשות להם כדי שיוכלו לחזור לטבע.

בתחילה המורים מפרידים בין הקופים כדי שיוכלו להעריך את מצבו הבריאותי של כל אחד מהם ולספק לו את המזון שהוא זקוק לו כדי לשרוד.

אורנג-אוטנים צעירים, שעדיין אוכלים מבקבוק, מקבלים פירות מעוכים או מרוסקים, שקל לאכול. בטבע אורנג-אוטנים אוכלים יותר ממאה סוגים שונים של פירות, נוסף על עלים, קליפות עצים, פרחים, חרקים ודבש.

הפרי המצחין של עץ הדוריאן – שאומרים כי ריחו דומה לזה של תערובת בצלים וגרבי התעמלות ספוגי זיעה – נחשב גם הוא חטיף אהוב. במהלך הלימודים בבית הספר קופי האדם הללו מקבלים הזדמנות להתנסות בכל הטעמים שהם עדיין לא למדו לאכול.

כשהמטפלים בטוחים שתלמידים החדשים בריאים, השיעור עובר להתקיים בקרחת יער קטנה. שם החיות מבלות עם קופי אדם אחרים בני גילן, בעיקר בני פחות משנתיים.

"אורנג-אוטנים מחפשים נחמה והגנה מאמותיהם – ואם הן לא בסביבה, הם מחפשים אורנג-אוטנים אחרים", אומרת אשת השימור ליז קי. "תינוקות יתומים נצמדים אלה לאלה, בדיוק כפי שהיו נצמדים לאמהות שלהם בטבע".

אורנג-אוטנים נמצאים רוב הזמן על צמרות העצים. בטבע בוגרים נעים על העצים במשך שעות בכל יום, ועוצרים רק כדי לאכול ולנוח. לפיכך במשך רוב היום התלמידים הצעירים בבית הספר מתאמנים במיומנויות טיפוס. בלילה המטפלים מחזירים את התינוקות למרכז, ושם הם מתכרבלים יחד בערסלים נוחים ונרדמים.

אל תוך היער

 

לאחר שהאורנג-אוטנים הצעירים רוכשים מיומנויות טיפוס בסיסיות, הם מתחילים ללמוד ביער. קופי אדם צעירים יותר מובלים במריצה ל"כיתה" החדשה שלהם, ואילו המבוגרים יותר הולכים לבדם או לצד חבר.

בבית הספר הזה האורנג-אוטנים לומדים למצוא מזון. המטפלים תולים צמחייה ופירות על משטחי טיפוס בחוץ וגם מוסתרים על עצים בקרבת מקום. כך הם מפתים את הקופים לעבור בתוך רשת של ענפים, חישוקים וחבלי גומי כדי למצוא את מזונם. הקופים ישתמשו בכישורי החיפוש שיש להם בטבע, שבו הם תרים אחר מזון במשך עד שש שעות ביום.

המורים גם מראים לאורנג-אוטנים כיצד לבנות קנים. אורנג-אוטנים צופים בבני האדם מטפסים על עצים ואוספים עלים מהענפים המתעקלים. ככל שהאורנג-אוטנים גדלים הם רוכשים ביטחון לנסות לעשות דברים בכוחות עצמם.

גם הבטיחות חשובה. "אחד האתגרים שעומדים מול האורנג-אוטנים לאחרונה הוא להתמודד עם טורפים טבעיים", אומר פאנוט. לאחר זמן מה ביער הם מפתחים אינסטינקט להתחמק מטורפים כמו נמרונים ונחשים.

בסופו של יום ארוך ביער הקופים יכולים לבחור לחזור למרכז או להישאר בחוץ למשך הלילה, בהשגחת המטפלים. ברגע שהם מראים שיכולות הטיפוס ובניית הקן שלהן טובות דיין, מותר להם להישאר ביער במשך כמה לילות רצופים. עד מהרה עצמאותם של האורנג-אוטנים האלה הולכת וגדלה והם מועברים לאחד האיים המלאכותיים הקטנים הסמוכים למרכז, המוקפים על ידי חפירים (תעלות מגן). שם יש לקופי האדם פרטיות רבה יותר כדי להתאמן להיות "בטבע".

בחזרה אל הטבע

 

בימים שהאורנג-אוטנים חוקרים את האיים, צוות מרכז השימור משגיח עליהם מרחוק, מן הרגע שהם עוזבים את הקנים שלהם בבוקר ועד שהם בונים קן חדש והולכים לישון לבד בלילה. המדענים צופים בהם כדי לוודא שכל אחד מהקופים יכול לחיות ללא קופי אדם אחרים, לנוע בקלות בין העצים, למצוא את המזון הנכון ולבנות קן חזק בכל לילה. רק לאחר מכן הם יוכלו להיות משוחררים באמת.

אלה שאפשר לשחרר נלקחים ליער מוגן, המרוחק משטחו של מרכז ההצלה. אבל המסע לא מסתיים לאחר שהאורנג-אוטנים נכנסים אל תוך היער. כל אחד מהם נשאר תחת השגחה של צוות היער במשך כשנה, כדי לוודא שהם מתאקלמים היטב בביתם החדש.

במרכז השימור בודי כבר השתפר בטיפוס. הוא יושב בנינוחות על עץ גבוה ומתחיל ללקט עלים מענף. "הוא רק מתחיל לבנות קנים", אומרת ליז. "הוא עדיין לא השתכלל בכך". יש לקוות שבתוך זמן קצר בודי יצטרף לחבריו לכיתה, ולאחר שיסיים את לימודיו יוכל לחיות בטבע.

צילומים : IN ORANGUTANS (IAR / ALLEN ROGER); © MAIN (IAR / BURNS THOMAS© (BUDI (IMAGES GETTY / CONTRIBUTOR / MEDIA BARCROFT); WHEELBARROW

כתבות נבחרות נוספות

משחקים

קידס שלנו