אֲנִי מָקוֹם שֶׁבּוֹ הַקִּירוֹת נוֹשְׁמִים תְּנוּעָה, לַמְרוֹת שֶׁאֵין לִי דֹּפֶק אוֹ שְׁרִירִים. אַתֶּם נִכְנָסִים אֵלַי מֵהַדֶּלֶת, אֲבָל הַנּוֹף שֶׁנִּשְׁקַף מֵהַחַלּוֹן שֶׁלִּי יָכֹל לְהִשְׁתַּנּוֹת לְגַמְרֵי תּוֹךְ שָׁעוֹת סְפוּרוֹת, בְּלִי שֶׁזַּזְתִּי בְּתוֹךְ עַצְמִי אֲפִלּוּ סֶנְטִימֶטֶר אֶחָד. אֲנִי מַעֲנִיק לָכֶם תְּחוּשָׁה שֶׁל בִּטָּחוֹן וּקְבִיעוּת, עִם מִטָּה מֻכֶּרֶת וּמִטְבָּח אִישִׁי, בְּעוֹד שֶׁאֲנִי מַשְׁאִיר אֶתְכֶם כָּל הַזְּמַן בַּמַּסָּע אֶל הַלֹּא נוֹדַע. אֲנִי סוּג שֶׁל שַׁבְּלוּל מוֹדֶרְנִי, שֶׁנּוֹשֵׂא אֶת עוֹלָמוֹ עַל הַגַּב, אֲבָל אֲנִי לֹא חַיָּה וְלֹא יְצוּר נוֹשֵׁם. הַאִם אֲנִי בַּיִת קָבוּעַ שֶׁהֶחְלִיט לָצֵאת לְטִיּוּל, אוֹ אוּלַי כְּלִי רֶכֶב שֶׁהִתְחַפֵּשׂ לַחֲדַר שֵׁנָה? לִפְעָמִים אֲנִי זָקוּק לְעֶזְרָה חִיצוֹנִית כְּדֵי לְהִתְקַדֵּם קָדִימָה, וְלִפְעָמִים אֲנִי עַצְמָאִי לַחֲלוּטִין. בּוֹאוֹ נִרְאֶה אִם תְּזַהוּ מִי אֲנִי בֶּאֱמֶת בֵּין כָּל הַשְּׁבִילִים הַמְּפֻתָּלִים.