ליאן ברייוינג, בת 12, מאילת שואלת:

"למה כשמצמידים קונכייה לאוזן שומעים רחש מוזר, והאם זהו באמת קולו של הים כפי שמספרים?"

 

 

פרופ׳ עדי טורפשטיין, המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית והמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת, משיב:

מי שֶׁקֵּרֵב פעם קונכייה לאוזן ודאי שמע את רעש הים והגלים, אך מי שניסה לעשות זאת עם קונכייה שבורה, גילה שבעצם אין בתוכה אוקיינוס חבוי. מקורם של קולות האוקיינוס הבוקעים מהקונכייה נובע מהמבנה המיוחד שלה, שמייצר הגברה של רעשים, בעיקר כאלו בִּתְדָרִים נמוכים במיוחד. כך שלמעשה מה שאנו שומעים כשמצמידים את הקונכייה לאוזן הוא הגברה של רעשי הרקע שסביבנו. אם נצמיד כמעט כל חפץ קעור לְאָזְנֵינוּ, כנראה יתקבל אותו אֶפֶקְט. המקור לטענה שמדובר ב״רעשי גלים״ נובע מכך שהתדרים הנמוכים אכן מזכירים את רחש הגלים, אך לא פחות חשוב מכך, העובדה שבדרך כלל אנו מוצאים את הקונכיות בחוף הים גורמת לָאָסוֹצְיַאצְיָה המתבקשת לרעשי הגלים.  

 

 

דנה נרודיצקי, בת 11, מצור יצחק שואלת: 

"מהו המרחק הגדול ביותר שאליו הגיעו בני האדם בחקר החלל ומה העצם ששוגר למרחק הכי גדול בחלל?"

 

איתי לינאל, דוקטורנט לאסטרופיזיקה באוניברסיטה העברית, ירושלים:

כדי לענות על השאלה נסביר קודם את המשמעות של התבוננות "רחוק אל החלל". משום שאור נע במהירות גבוהה, אבל לא אֵינְסוֹפִית (300,000 קילומטרים בשנייה), כאשר אנו מסתכלים על כוכבים או גָּלַקְסְיוֹת רחוקות, אנחנו רואים אור שיצא לדרך לפני זמן רב. לדוגמה, האור שפולט הכוכב הקרוב ביותר אלינו (מלבד השמש, כמובן), פרוקסימה קנטאורי, יצא לדרך לפני קצת יותר מארבע שנים. כדי לדעת איך הוא נראה כיום נצטרך לחכות ארבע שנים עד שיגיע אלינו האור שנפלט עכשיו מהכוכב. כלומר, "להסתכל רחוק"  פירושו להסתכל על העבר. לְמֵיטַב הֲבָנָתֵנוּ היקום נוצר לפני 13.7 מיליארדי שנים, ב"מפץ הגדול". האור שנפלט יחד עם הִוָּצְרוּת הַיְּקוּם הוא האור "העתיק" ביותר שאנחנו רואים, ולכן זהו גם מקור האור "הרחוק" ביותר, המתאים למרחק של 13.7 מיליארדי שנות אור, או יותר נכון מֵאָה סקסטיליון קילומטרים (1 ואחריו 23 אפסים). את האור הזה לא ניתן לראות בעיניים אֱנוֹשִׁיּוֹת אלא רק באמצעות טלסקופים מיוחדים, הרגישים לקרינת מיקרוגל. לְשֵׁם הַשְׁוָאָה, העצם מעשה ידי אדם הרחוק ביותר ששוגר לחלל הוא החללית וויאג'ר 1, שנשלחה לחלל לפני 43 שנים, ב=1977. החללית הגיעה למרחק של כ=22 מיליארדי קילומטרים מכדור הארץ (פי 150 מהמרחק בין כדור הארץ לשמש).

 

 

רומי גרינשטיין שואלת:

"מה טֶלֶסְקוֹפּ הֶחָלָל הָאבֶּל עושה בחלל? אשמח מאוד אם תענו"

 

נועם חי, דוקטורנט לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, משיב:

טלסקופים מגיעים במגוון רחב של צורות ויכולות. היתרון בטלסקופ שממוקם בחלל הוא שהאור שפוגע בו לא מתפזר או נֶאֱבַד בָּאַטְמוֹסְפֶרָה. טלסקופ החלל המפורסם ביותר הוא, כמו שציינת, טלסקופ "הָאבֶּל", ושמו לא ניתן לו בְּמִקְרִיּוּת. המטרה הראשית של הטלסקופ הייתה להמשיך את פעילותו המדעית של אֶדְווִין הָאבֶּל, שגילה שהיקום כולו מתפשט. התצפיות החדות מהאבל אִפְשְׁרוּ לחוקרים לגלות את קצב ההתפשטות ואת גיל היקום בדיוק רב. הטלסקופ סיפק גם מגוון רחב של תצפיות אַסְטְרוֹנוֹמִיּוֹת (ותמונות מרהיבות), שֶׁגִּלּוּ לחוקרים את הַהֶרְכֵּבִים הַכִימִיִּים של כוכבים, עַרְפִלִּיּוֹת וְגוּפִים שְׁמֵימִיִּים נוספים. לטעמי התצפית המגניבה ביותר של הטלסקופ האבל היא התצפית הארוכה על אזורים חשוכים בחלל. בחשיפה ארוכה ובהתבוננות ממושכת חוקרים הצליחו לגלות גלקסיות וכוכבים עתיקים מהיקום הקדום. כיום הטלסקופ נמצא לקראת סוף חייו, ועתיד להחליף אותו טלסקופ החלל "ג'יימס ווב" במטרה לצפות רחוק אף יותר ממה שהאבל מסוגל.

 

 

משחקים

מגלים