מאת: רייצ'ל בוכנהולץ, עורכת ראשית של המהדורה הבינלאומית של קידס

צילומים: שאטרסטוק 

 

כשהיינו בכיתה ו', חברה שלי ואני חשבנו שבמקום פשוט להוציא סלט טונה מהמקרר ולאכול אותו כך, כדאי לנו לבדוק מה יקרה אם נערבב את הטונה עם מרכיבים נוספים. אחרי גיחה למזווה הוספנו קטשופ, מיונז, מיץ לימון, קינמון, פפריקה חריפה ומיץ שנשאר ממלפפון חמוץ, וקראנו לזה "טונה בהפתעה".

לי ולחברתי לא היה מושג שבעצם ערכנו ניסויים מדעיים, יכולנו לקרוא איך תגובות כימיות משנות את הטעם שמתקבל בבלוטות הטעם או איך מוצק נהפך לנוזל, אך ניסוי בגוף ראשון מאפשר לנו ללמוד, לשאול שאלות ולהבין את המושגים המדעיים טוב הרבה יותר.

"תהליך שבו אנחנו מבצעים פיזית משהו, גורם לנו להתרגש יותר מאשר כשאנחנו קוראים עליו או צופים במישהו אחר מבצע אותו", אומר אוון ברנס, מרצה לביולוגיה. באוסף הרעיונות שלו לניסויים הוא מציע להורים וילדים ללמוד יחד.

 

ניסויים שילמדו אותנו על גוף האדם

הקפיצה הגדולה (מערכת השרירים)

מה עושים: בקשו מהילד/ה לעמוד עם רגליים ישרות ולקפוץ, לאחר מכם בקשו לכופף ברכיים ולקפוץ שוב. הפעם הקפיצה תהיה מוצלחת יותר.

מה קורה בפועל? מערכת השרירים מכילה תאים שונים שעוזרים לגוף לזוז. כאשר מתבצעת כריעה, השרירים מתארכים ונוצר אפקט אנרגטי כמו של קפיץ, ואז הגוף יכול לנתר בקלות. כאשר הרגליים ישרות, האפקט האנרגטי הזה אינו קיים, ולכן קשה יותר לקפוץ.

להסתובב ולשבת (המערכת העצבית)

מה עושים: יושבים על כיסא, עוטים כיסוי עיניים (למשל צעיף), נעמדים ומסתובבים שבע פעמים – ואז בלי להסיר את הכיסוי מנסים לנווט בחזרה אל הכיסא ולהתיישב (בטיחות לפני הכל: יש לוודא שאין מכשולים בדרך לכיסא).

מה קורה בפועל: המערכת העצבית נסמכת על סימנים כימיים וחשמליים כדי לתקשר עם המוח ושאר חלקי הגוף. הסימנים הללו נשלח באמצעות קולטנים לכל הגוף, למשל לאוזן הפנימית. כאשר הקולטנים מרגישים את הסיבוב, הם מסמנים למוח שאנחנו בתזוזה. אך בשל הסיבובים, הנוזלים באוזן ממשיכים לזוז, ולכן אף על פי שאנחנו הפסקנו להסתובב – המוח חושב שאנחנו ממשיכים להסתובב.

צילום: שנון היברד

מרשמלו מנתר (מערכת הדם)

מה עושים? השחילו מרשמלו על ראש קיסם שיניים, בקשו מהילד/ה להטות את גב היד כלפי מטה ולנסות לאזן את המרשמלו על גבי הזרוע. המרשמלו ינתר באטיות. לאחר מכן בקשו מהילד/ה לרוץ במקום 30 שניות ולנסות שוב לאזן את המרשמלו על הזרוע. הפעם המרשמלו ינתר במהירות רבה יותר.

מה קורה בפועל: הלב מספק לגוף דם באמצעות הזרמתו לוורידים ולעורקים. הזרמת הדם יוצרת דופק, וזה מה שמרגישים אם לוחצים את קצות האצבעות על הזרוע. כאשר אנחנו מבצעים פעילות גופנית, הלב מזרים בקצב חזק את הדם כדי לספק לגוף את חומרי המזון והחמצן הנדרשים.

שק של עצמות (השלד)

מה עושים: מזמינים חבר/ה, לוקחים חוט ארוך ומודדים את הגובה של החבר/ה. גוזרים את החוט בגובה המתאים, ולאחר מכן מודדים באמצעות החוט את המרחק בין האצבעות ביד שמאל ליד ימין בזרועות פתוחות ומגלים שהגובה זהה! בשלב הבא מקפלים את החוט לשניים ומודדים את המרחק מכף הרגל לירך – המרחק הוא בדיוק מחצית המרחק מאצבעות יד שמאל לאצבעות צד ימין. אם מקפלים שוב את החצי לחצי נוסף (כלומר לרבע מהחוט), מגלים שהאורך הוא בדיוק המרחק מכף היד לזרוע. לבסוף מקפלים לשלושה ומגלים שזה בדיוק היקף הראש שלנו.

מה קורה בפועל: השלד שלנו מכיל עצמות שתומכות בשרירים כדי שנוכל ללכת, לעמוד ולשבת, לכן הממדים בגוף הם פרופורציונליים בהתאם. לולא הייתה קיימת פרופורציה כזו, היה קשה לנו לאזן את עצמנו.

מעוניינים שגם הילדים שלכם יקבלו את קידס+ חבילת הילדים של נשיונל ג'יאוגרפיק? הקליקו כאן

משחקים

קידס שלנו